ביקורת ספרותית על ארץ איומה מאת קית גסן
ספר טוב

---

מה עושה אקדמאי אמריקאי, בעל דוקטורט ומערבי בכל עוצמותיו, כשהוא נזרק בחזרה אל השורשים הרוסיים שלו, ונאלץ להתמודד עם הארץ שאמו ברחה ממנה ברגע שניתנה לה ההזדמנות? גסן מתאר באופן ראליסטי את מוסקבה של המאה ה-21 על דמויותיה, כולל הפושעים שהשתלטו על החברה ומנהלים את מרבית חיי היום יום, ודוחקים כל שביב של יוזמה אישית "קפיטליסטית" אמיתית. אף על פי שהגיבור בעל דוקטורט בלימודים סלביים, הוא לא מזהה את רוסיה שקרא עליה בספרים במציאות היום יומית מסביבו, ונותר זר, הן לארץ האיומה, והן לאמריקה, שמהססת לקבל אותו בצורה שלמה ולתת לו את משרת ההוראה הנכספת.

אמנם, אני מסכים שלא קורה הרבה, והדבר מורגש בעיקר באיזור הנורא של תחילת הסוף - שני שליש לתוך הספר, אבל לדעתי התיאורים הראליסטים המדכדכים (לחובבי הזאנ'ר) הן של הסצינה האקדמית במדעי הרוח באמריקה והן של מוסקבה של ימינו שווים את העלילה הלא סוחפת ואת הגיבור שהינו התגלמות האנטי גיבור חסר האונים ונטול הכריזמה.

» ביקורות נוספות של TheBlindProphet
» ביקורות נוספות על ארץ איומה