ביקורת ספרותית על יוליסס [מהדורה מחודשת] - כריכה קשה מאת ג'יימס ג'ויס

---

את יוליסס התחלתי לקרוא לפני שלוש שנים זה היה בתקופה רגישה . וזה היה ספונטני .
מאחר והז'אנר האהוב עלי בעיקר הם קלאסיקות רוסיות כמו גוגול , פסטרנק , דוסטויבסקי , טולסטוי וכו' לצד ספרי מד"ב , לא התיימרתי להשאיל אותו אבל בסוף נכנעתי . היה בי מן רצון להוכיח לעצמי שאני יכול .
הייתי יושב וקורא לאט לאט , מתמרח עם כל דף מה שריתק אותי זה הכאוס של ג'ויס - החוסר היגיון טוטאלי , הרגשתי שמישהו מחזיק לי את הידיים ומכריח אותי לרקוד , תרקוד הם אומרים לי ולא משנה איך העיקר תרקוד וככה הספר בנוי - אין היגיון .. זו רומנטיקה של תקופה , של יום , של סדר מסוים , של תהיות ומחשבות אין סופיות שלא חשבת שביצה יכולה לגרום לך לתהות אותה ,של הוויה אחת עצומה שלתוכה מוכנס עידן שלם של תרבות ואם אבולוציה של חסרי חוליות נראה לך דבר מסובך אז עוד לא ראית כלום ..
החסרון היחיד הוא שאין יכולת להבין את כל כפל המשמעויות אבל אפשר להיות טרמפיסט וירטואלי ולכבד גם אם לא הבנו עד הסוף - .
היו ימים שהייתי מוצא את עצמי ער בחמש בבוקר עם הרעלת קפאין חמורה , איבדתי משקל כי לא אכלתי באופן מסודר וגם אכלתי הרבה חטיפים , הלילה הפך ליום והיום ללילה , אם לא היו מזכירים לי שאני מסריח גם על מקלחת הייתי פוסח. איבדתי פשוט כל תחושת זמן ואז קרה לי האסון , זה היה בסביבות עמוד 570 אם אני זוכר נכון שהרגשתי צורך להניח אותו.
זה לא שקראתי כמו בול עץ ושום דבר לא נכנס , להפך . נכנס ועוד איך וזה היה מאוד מוזר - אבל כל הסיטואציה הייתה מוזרה .
כשהייתי ישן הדמויות והאירועים היו מלווים אותי , לפעמים זה היה סיוט ולפעמים אפילו המשמעויות היו רודפות אותי בחלום .
שם כבר הרגשתי צורך להפסיק .
למה ?
השד יודע .

מה שכואב לי זה שאחרי שעברתי את כל התלאות התלאות הראשונות והן היו רבות , נשברתי בקלות שכזו ועוד לקראת הסוף .
אני לא אחד שאוהב להתחיל מהתחלה ,
אבל אני יודע שמתישהו אתחיל ואני גם אסיים .
מבטיח לכתוב ביקורת ביום שזה יקרה ולא מסכת בכיינות כמו זו .
לאלו שצורמים להם שגיאות הניקוד שלי , אני מתנצל .
לא הייתי נוכח בשיעורי לשון והבעה בבית הספר וזה ניכר .

» ביקורות נוספות של לא מניה ולא מקצתיה
» ביקורות נוספות על יוליסס [מהדורה מחודשת] - כריכה קשה