ביקורת ספרותית על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם מאת יונס יונסון
הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 במאי, 2016
ע"י תומר


יום אחד, כנראה שלא סתם אותו יום אחד, יצא הזקן בן המאה אלן קרלסון, מחלון בית האבות בו שכן, אל עבר מסע שלא בטוח שאלן עצמו ידע מה מצפה לו. כפי שנכתב בהתחלה, אלן עצמו לא חשב על כך יותר מדי: "אלן קרלסון מימיו לא הפך יותר מדי בדברים". כיוון שאלן לא חושב יותר מדי על הדברים – מחשבות יתר על המידה מעייפות את אלן קרלסון, והוא מעדיף לשתות יי"ש (יין שכר), וליהנות מהמעשים ומהחיים עצמם. יותר מדי דיבורים, יותר מדי הרהורים, יותר מדי מחשבות, עייפו את אלן קרלסון והמחשבה על 'יותר מדי' עייפה אותו עוד יותר. גם ללא המחשבות הרבות, אלן קרלסון חווה דברים מעניינים ומרתקים, גם מבלי לתכנן אותם יתר על המידה.
מעניין שבאותו רגע שאלן יצא מהחלון ולא חשב על כך יותר מדי, זהו רגע אחד המאפיין את כל אורך, אורח ומאורעות חייו של אלן קרלסון. זה לא אומר שאיננו פועל בחכמה. חכמה כן, יותר מדי מחשבות, לא.
הסיפור למעשה מסופר במקביל לשני צירי עלילה: האחד, נוגע בהווה של אלן קרלסון, ובריחתו מבית האבות ביום הולדתו המאה ומסעו יחד עם מספר דמויות נוספות, כאשר הם נמלטים מן החוק.
השני, קשור למהלך חייו של אלן וחוזר לעבר ומסעו של אלן בתחנות שונות בחייו ולמעשה בתחנות שונות בחיי ההיסטוריה של כולנו, ואלן הינו דמות מפתח במהלכי ההיסטוריה.
הסיפור מסופר בצורה די משעשעת, צינית ואירונית לפרקים, ולא פעם הדברים מעלים חיוך דק בין השפתיים.
שני צירי העלילה, אינם רק הווה ועבר, אלא שניהם מראים את אופיו של אלן קרלסון, את קלות הדעת אך התבונה והיכולת להתל בדברים, באנשים ועוד. הרי אלן קרלסון לא סתם נפגש והתחבב על מנהיגים רבים, מעניינים וחשובים – אלה שיותר ואלה שפחות, והדבר מראה על ההיסטוריה ועל איך אפשר לספר לנו סיפור. אומרים שלשכתב את ההיסטוריה, תלוי איך מתבוננים עליה ואיך כותבים אותה, ויונס יונסון, מחבר הספר, כותב ומשכתב לנו את ההיסטוריה בצורה מקסימה, מבדרת, מעניינת, אירונית, צינית ומגניבה (חייב להודות).
לא בא לי לחשוב יותר מדי על משמעויות הספר, מנסה לכבד את דמותו ואופיו של אלן קרלסון, אך אני רוצה לכתוב על מוטיב אחד עיקרי בספר: מוטיב היי"ש. כל הזמן גיבור הספר שותה, מייחל ומצפה לכוס יי"ש גם ברגעים שלשתות בהם כוס יי"ש נראה כאבסורד. אולי יש בכך ביקורת על ההיסטוריה, על החלטות של מנהיגים שונים. על מה ומי מנווט את דרכי ההיסטוריה ומהן הסיבות להחלטות השונות. למעשה כל המסע של אלן במרחבי הזמן ההיסטוריים מעורר תמיהה ושאלה על איך נכתבת ההיסטוריה ואיך מתקבלות החלטות שונות. אבל כמו שאמרתי, אני לא רוצה לחשוב יותר מדי על....
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
תומר סקירה נפלאה שגורמת לחשוב על הבל החיים והמשמעות והטונים שמכתיבים לנו מנהיגים...כמובן הכל בהומור גדול.
מורי (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ספר גימיק.



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ