ביקורת ספרותית על משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם מאת דיוויד פוסטר וואלאס
ספר בסדר

---

האמת, יש כמה דברים נפלאים במסה הזו, והכול נאמר, ראיית הרנטגן, הראייה לפרטי פרטים של נושא לא שגרתי (מזכיר את שנת הגנן של צ'אפק), שיט תענוגות על ספינה ובה לרוב גמלאים, אך לא רק. הזרות של וולאס בולטת לאורך כל הספר, ההומור הדק נשזר בהרבה סיטואציות, ובעיקר בהערות השוליים הבלתי פוסקות (לא לדלג עליהן).

אבל כשכל זה מתקרב לסיום, אתה לא יכול שלא לשאול את עצמך, זה הכול? סה טו? שיטת הכתיבה כבר הובנה, הביקורת ברורה, הערות השוליים מתחילות להעיק ומתגברת בך האדישות לספינה ולשטיה. בסופו של דבר זו משימה עיתונאית שקצת התארכה, אבל כן כדאי לקרוא, לפחות את ההתחלה, בשל סגנון הכתיבה והנושא.

» ביקורות נוספות של דרור ניר קסטל
» ביקורות נוספות על משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם