ביקורת ספרותית על חוש הומור וסיפורים אחרים מאת דיימון ראניון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 במרץ, 2016
ע"י דרור ניר קסטל


אז אומרים שבשנות השישים דיימון ראניון היה כוכב בישראל, הגיע ל"פנקס הקטן" ולשיר של מאיר אריאל. אז חייבים להודות שכל ספר הומור במדינה מוכת בכי הוא מבורך ושהסגנון המיוחד מוסיף מאוד, פושעים חביבים תמיד נחמד, בטח עם כינויים שכאלה.

אבל היה לי קשה מאוד עם הכתיבה הדיווחית מדי (כמעט עיתונאית), נעדרת הרגש, עם הדמויות החד-ממדיות, לרוב בעלות מאפיין אחד. הרבה מהסיפורים הם סיפורי פואנטה בלי הרבה מעבר, ולא פעם בקריאה של בן זמננו הפואנטה צפויה.

סיפורים שמצאתי בהם יותר רגש, בלי לוותר על ההומור הם "ג'וני חד העין", "לב בודד" ו"מוח חוזר הביתה", שמצליחים לרגש ולתת ערך מוסף, לעומת שאר הסיפורים בקובץ
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דרור ניר קסטל (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
כן, זה נכון לדעתי, הסגנון העיתונאי הוא לרועץ
yaelhar (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
הוא באמת היה עיתונאי מעין כתב פלילי.
חוש ההומור שלו וסיפוריו הרגשניים בעלי הפואנטה היו באמת נפלאים לזמנם.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ