ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 21 בינואר, 2016
ע"י לנה
ע"י לנה
חייבת להודות שהתחלתי בקריאה רק בגלל ההד התקשורתי שהיה סביב הספר, זוהי גם הפעם הראשונה שאני קוראת ספר של דורית רביניאן אבל ללא ספק לא האחרון.
רומן מרתק בין ליאת הישראלית לחילמי הפלסטיני, שכביכול לא יכול לחדש לנו כלום, אך ממחיש את הדמיון בין העם היהודי לפלסטיני, שפתאום מרגיש ברור בניו יורק הקרה, ועם זאת גם את המרחק האינסופי, הממש בלתי אפשרי.
מצאתי את עצמי 'מצודדת' רגע בליאת, התל אביבית בת גילי, ורגע בחילמי, צייר פלסטיני, מתולתל וחולמני, וממש עם התפתחות הספר מתלבטת לכאן או לכאן מה יהיה איתם, ואולי זה בכל זאת אפשרי, ואיך הכל יגמר. נחשפת לבעיות ולאורח החיים המתוסבך והבלתי אפשרי הזה.
לא אהרוס, אבל חייבת לציין שהסוף הפתיע ואיכזב אותי מאוד.
ללא ספק רק מעצם הסיפור על הסכסוך, שהרי זה מהות הסיפור ולא הרומן לכשעצמו, אין סיכוי שזה הסוף שהייתי בוחרת. כל כיוון אחר היה *נכון* יותר מבחינתי.
עם זאת, והרושם הטוב שהספר השאיר בפי, הולכת לבחור יצירה אחרת של דורית רביניאן להמשיך איתה הערב.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיכאל
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
פוליטיקה וספרות.
המפגש בינם אינו חיובי. ככל שהפוליטה חודרת לחומרים הכתובים
כך הספרות מטעם... מרחיקה מדמוקרטיה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מְצוּדֶּדֶת - צֻדַּד, נקבה הווה
היה בעדו; נִתְמַךְ.
או במקרה הזה אולי יותר נכון 'מסתכלת הצידה', 'מלכסנת מבט'. הכל בסדר, לנה. |
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מצדדת
לא מצודדת
מְצוֹדֶדֶת - מְצֹדֵד, נקבה יָפֶה, נִרְאֶה טוֹב, חָתִיךְ. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
סמטת השקדיות בעומריג'אן היה מאוד משעמם. אם כבר רוצים קריאה "מזרחית"
אני מעדיף את ויקטוריה של סמי מיכאל ומפריח היונים של אלי עמיר.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
הראשון נפלא, השני רק טוב מאוד.
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ללנה, מומלצים שני הספרים האחרים שלה : סמטת השקדיות בעומריג'אן, והחתונות שלנו.
הראשון מצויין.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
חייב להגיד שאני לא מבין את התנהלות משרד החינוך סביב הספר הזה. ובכלל.
ומתכוון להורות לתלמידיי לקרוא אותו בקרוב במסגרת ספרי "דיווח קריאה".
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
