ביקורת ספרותית על גיין אייר - עיבוד ותרגום :עשי וינשטיין מאת שרלוט ברונטה
ספר טוב

---

ספר בסך הכל בסדר.

החלק הראשון המתאר את חייה של ג׳יין כבת חסות ולאחר מכן את חייה בפנימייה היה מרתק, מעניין וזורם. ממש נהניתי מהקריאה ומהדמויות המדויקות:

* ׳תמיד לקחתי למיטה את הבובה שלי. בני אדם חייבים לאהוב משהו, ובהיעדר מושאי חיבה ראויים יותר, הצלחתי למצוא עונג באהבה וחיבוב שהרעפתי על דמות עץ דהויה, בלויה כמו דחליל זעיר.׳
* ׳עדיין לא הזדמן לי לדבר עם אף אחת מן התלמידות, ונראה שאף אחת מהן לא הבחינה בי, ולכן עמדתי לבדי, אך הייתי רגילה לתחושת הבידוד הזו ולכן לא העיקה עלי במיוחד.׳
* ׳ההווה היה סתום ומוזר, ואת העתיד לא הצלחתי לדמיין.׳
* ׳תמיד השתדלתי להיראות במיטבי ולשאת חן בעיני הזולת, אף שלא ניחנתי ביופי.׳
* ׳היא לא ניחנה בכישרונות גדולים, בקווי אופי בולטים, ברגשות נאצלים או בטעמים מפותחים, שהקנו לה עדיפות כלשהי על ילדים אחרים, אבל גם לא היו בה ליקויים או מידות מגונות שבגללם היתה נחותה יותר.׳
* ׳אומרים שגאונים מלאים בחשיבות עצמית. איני יודעת אם מיס אינגרם ניחנה בגאונות, אך אין ספק שהיתה מלאה בחשיבות עצמית.׳
* ׳לכאורה, לא היה לה זמן לדבר. מעולם לא פגשתי אדם שנראה עסוק ממנה. ובכל זאת היה קשה לקבוע מה היא עושה, או ליתר דיוק, להבחין בתוצאות שקדנותה.׳

החלק השני של הספר היה קצת מייגע לקריאה. ולקח לי כמעט חודש לסיים אותו

בסך הכל ספר בסדר

» ביקורות נוספות של לנה
» ביקורות נוספות על גיין אייר - עיבוד ותרגום :עשי וינשטיין