“מי זאת ריקי שולמן? לרגע התגנבה לליבי המחשבה שאולי זה שם עט של נועה ידלין כי יש דמיון בכתיבה של שתי הסופרות. לשולמן יש, כמו לידלין, כישרון לספר סיפור , שליטה באנסמבל של דמויות שנכנסות לעלילה ויוצאות ממנה בדיוק בזמן הנכון עם הרפליקה המתאימה, וראיה חדה (ודי אכזרית) של המציאות הישראלית והאנושית. כמו ידלין, החיצים שלה ממוקדים למשפחה האשכנזית הבורגנית. הספר מתרכז בקורותיהם של חנה ושרגא – גמלאים רמת”

“# זה ספר עם שתי מטרות: להכיר לקורא את ישראל הלא-מאופרת ולהצחיק אותו. נשמע שאין קל מזה, כי שתי המטרות מסתנכרנות מצויין. אבל למעשה ישראל הלא מאופרת נראית לי היום נווה מדבר מכמיר לב. היא לא מצחיקה אותי, היא מעלה דמעות בעיני. שולמן – שזה ספר הביכורים שלה – פורסת בפני הקורא שלל דמויות, שהיא תוקעת להן סיכות בכנפיים. זוג בסוף שנות השבעים, שרגא המאוס, גבר גס-הרוח עם אָי-קְיוּאִים מעטים שמצליחים להכשיל”

“ספר בסדר. במרכז הסיפור הזוגיות של חנה ושרגא, שהולכים ומתרחקים עם השנים. נדמה שאפילו לא יכולים לסבול אחד את השני, אבל גם לא יכולים להסתדר אחד ללא השני. בשולי הסיפור סיגל וצביקה, הילדים של חנה ושרגא, כל אחד וענייני הזוגיות שלו. הסיפור קצת טלטל אותי, עם קלות הדעת של החלטות רגעיות ובגידות, ומנגד בדידות וחוסר אונים, ופשרות במציאת זוגיות. אני מחשיבה כל ספר שמכניס אותי למחשבות כספר טוב. כמה פ”

“ספר טוב על מערכות יחסים במשפחה. לחנה ושרגא שני ילדים: צביקה וסיגל. חנה ושרגא ישנים בחדרם נפרדים בגלל ששרגא נוחר.לא בטוח. לצביקה ואישתו לילי יש ילד בשם מיקי שמתלבש ומתנהג כמו בת. סיגל לפני חתונה עם אילן. משהו משתבש בדרך. ג'ני היא המטפלת של השכן אבל בקושי קשורה לעלילה. שם הספר סוגר איזה מעגל בסיפור. בגדול די נהניתי מהספר והכתיבה. אבל צרם לי קצת שרוב הגברים בספר מוצגים באופן שלילי.”

“מי זאת ריקי שולמן? לרגע התגנבה לליבי המחשבה שאולי זה שם עט של נועה ידלין כי יש דמיון בכתיבה של שתי הסופרות. לשולמן יש, כמו לידלין, כישרון לספר סיפור , שליטה באנסמבל של דמויות שנכנסות לעלילה ויוצאות ממנה בדיוק בזמן הנכון עם הרפליקה המתאימה, וראיה חדה (ודי אכזרית) של המציאות הישראלית והאנושית. כמו ידלין, החיצים שלה ממוקדים למשפחה האשכנזית הבורגנית. הספר מתרכז בקורותיהם של חנה ושרגא – גמלאים רמת”

“# זה ספר עם שתי מטרות: להכיר לקורא את ישראל הלא-מאופרת ולהצחיק אותו. נשמע שאין קל מזה, כי שתי המטרות מסתנכרנות מצויין. אבל למעשה ישראל הלא מאופרת נראית לי היום נווה מדבר מכמיר לב. היא לא מצחיקה אותי, היא מעלה דמעות בעיני. שולמן – שזה ספר הביכורים שלה – פורסת בפני הקורא שלל דמויות, שהיא תוקעת להן סיכות בכנפיים. זוג בסוף שנות השבעים, שרגא המאוס, גבר גס-הרוח עם אָי-קְיוּאִים מעטים שמצליחים להכשיל”

“ספר בסדר. במרכז הסיפור הזוגיות של חנה ושרגא, שהולכים ומתרחקים עם השנים. נדמה שאפילו לא יכולים לסבול אחד את השני, אבל גם לא יכולים להסתדר אחד ללא השני. בשולי הסיפור סיגל וצביקה, הילדים של חנה ושרגא, כל אחד וענייני הזוגיות שלו. הסיפור קצת טלטל אותי, עם קלות הדעת של החלטות רגעיות ובגידות, ומנגד בדידות וחוסר אונים, ופשרות במציאת זוגיות. אני מחשיבה כל ספר שמכניס אותי למחשבות כספר טוב. כמה פ”

“ספר טוב על מערכות יחסים במשפחה. לחנה ושרגא שני ילדים: צביקה וסיגל. חנה ושרגא ישנים בחדרם נפרדים בגלל ששרגא נוחר.לא בטוח. לצביקה ואישתו לילי יש ילד בשם מיקי שמתלבש ומתנהג כמו בת. סיגל לפני חתונה עם אילן. משהו משתבש בדרך. ג'ני היא המטפלת של השכן אבל בקושי קשורה לעלילה. שם הספר סוגר איזה מעגל בסיפור. בגדול די נהניתי מהספר והכתיבה. אבל צרם לי קצת שרוב הגברים בספר מוצגים באופן שלילי.”