ביקורת ספרותית על גדר חיה - ספריה לעם #693 מאת דורית רביניאן
ספר טוב

---

רביניאן שזה הספר הראשון שלה שקראתי, כתבה ספר על אהבה. ממש שיגרתי. רוב הספרים עוסקים בדרך כזו או אחרת באהבה, ומנסים להפוך בה, להבין אותה, לקטלג אותה, להגדיר אותה. האהבה מתבטאת בדרכים כה מגוונות, שנראה כי כבר קראנו הכל. את הסיפור הזה - בוריאציות - קראנו כבר. רבניאן בחרה לספר סיפור שהגלישה ממנו לקלישאות כמעט בלתי נמנעת: אהבה בין ישראלית לפלשתינאי בניו יורק. המון מלכודות של בנליה עמדו בפני הסופרת, והיא לא נפלה לאף אחת מהן.

כשמתחילים אהבה חווים שני כוחות בעלי עוצמה משתנה. הראשון רוצה להסתער, להתמזג, להתחבר, להפוך את האחר ל"אני". הכוח השני "הולך על ביצים", חושש שמא יפגע, יעליב, יובן לא נכון, יבריח. וליאת, שהיא הגיבורה של הסיפור הזה ומספרת אותו בגוף ראשון, חווה את שני הכוחות בעוצמה. היא חונכה כל חייה להרתע ולסלוד, ולעג הגורל גורם לה להתאהב. היא צריכה להתמודד עם שני הדחפים שהם כמעט זהים בעוצמתם - האהבה והדחייה. ומתמודדת איתם בדרכה: היא לא מוותרת על האהבה אבל מסתירה אותה. ומנסה להסתיר את ההסתרה מאהובה. לאהבה הזאת יש תאריך תפוגה ידוע מראש: כשליאת תחזור לארץ בעוד מספר חודשים. כי כאן היא לא תוכל להתמודד עם הטאבו החברתי העמוק החל על קשר עם ערבי.

אני לא קוראת בדרך כלל ספרות ישראלית. הפעם הסתקרנתי בגלל הביקורת של אפרתי (תודה ועוד תודה!) והדיון המעניין שהתפתח בעקבותיה. חששתי שהספר יעסוק בשאלות פוליטיות, בסכסוך הישראלי-פלשתינאי, שמאל ימין וכל מה שבינהם, אבל הספר לא עוסק באלה. הוא עוסק בדילמה של מי שנקלע לאהבה אסורה ומנסה למצוא פיתרון שאיננו. זה ספר אישי - כך הרגשתי - ועוסק בבעיות אישיות. ואין לו מוסר השכל.

הכתיבה מצויינת. רביניאן כותבת בתיאורים חיים, אינה חוטאת בהגיגים המצועפים - שחלק גדול מהסופרים הישראליים טועים לחשוב שהם "עומק" - הדמויות בנויות היטב ומשכנעות, הסיפור קריא מעניין מאד למרות שאין בו התרחשויות דרמטיות, והעיקר - רביניאן אינה מתפתה לקלישאות. אפילו סוף הסיפור שציפיתי, בטעות, שהיא תבחר בפיתרון הבנלי, הוא מפתיע ונכון.

אז מה אני אומרת? טעיתי כשהכללתי. מודה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על גדר חיה - ספריה לעם #693