ביקורת ספרותית על גדר חיה - ספריה לעם #693 מאת דורית רביניאן

---

גדר חיה. זו גדר קוצנית ודוקרת וחיה. קצת ירוקה קצת משחירה וקצת טובה וקצת מקוממת.
למה?
כן - ספר טוב, כי הוא מעלה נושאים קשים ורגישים ומתסכלים. לא - הוא גם מביא - סטיגמות בהגזמה ודעות בהגזמה.
מתחיל בניו יורק בסתיו - ליאת צעירה סטודנטית משמתגוררת במנהטן, בת למשפחה שמרנית ומסורתית שעלתה בשנות ה-60 מאיראן. ימנים.
חילמי - אמן, מתגורר ב..שימו לב ברוקלין. פלסטיני מחברון. בן למשפחה פלסטינית שמרנית ילידי הארץ טרם קום מדינה.
יופי.
נפגשים, מתאהבים.
הרומן ממשיך בחורף - ידידנו, זוג, חיים ביחד. לאבי דאבי.
יופי.
טה דם ליאת צריכה (כמתוכנן עוד לפני) לחזור לישראל.
חוזרת. גם חילמי.
ואז נהיה קיץ והוא חם ומעיק ומתיק
ואז מתחילה ההתמודדות הצפויה - יהודים-ישראלים, ערבים-פלשתינים. ישוב מתנחלי. כפר ערבי.
הקשר נמשך זמן קצר בהסתר. לליאת - ברור שהקשר צריך להיפסק - אין מצב שתחשוף אותו בקרב משפחתה, אין מצב שתאהב את מי שהוא מייצג.
אצל חילמי - הוא פחות חושש וכן מוכן להיתגלות, רק זאת לזכור, במשפחתו גם פעילים בארגון טרור.
יכול להיות פשוט סיפור אהבה - מתאהבים, מתלבטים, נפרדים - רגיל כזה.
אבל לא, העניינים מסובכים, רגישים, פוליטיים, טעונים.
הגדר החיה היא ירוקה ואפורה וקוצנית ומפרידה.
ונפרדים ומנתקים קשר.
והוא מסתיים בים. טרם בוא הסתיו.
אז, ספר טוב בהסתייגות גדולה - הוא מציג את חיילי צה"ל רע. הוא מציג את הפלסטינים - לוקח צד. והוא סטיגמתי נורא ולא עמוק ופשטני.
ובסופו - אם לא קראתם, די ממליצה, לא נספר מה בסופו - רק שמליאת יוצאת תוצרת בית הגידול שלה.
צריך לקחת אוויר, לנשום, בחלקים לספור עד 10 ולהמשיך לקרוא.

אחרי הרבה לבטים ושיחה עם עצמי ועם קופיפי השובב, החלטנו להמליץ לתלמידיי לקרוא אותו. ואחרי עוד שיחה, מה שיחה, דיון סוער עם נלסון קופיפי וסוסי הטוב, גם טומי ואניקה הצטרפו, התיישבנו על צמרת העץ - דיברנו, זרקנו בלוטי אלון לכיוון שני אנשים שנראו מעצבנים, והחלטנו שקריאת הספר תהיה משימה לתלמידיי בסופה ננהל דיון. על הכול. יהיה מעניין וחשוב. וזה כבר שווה.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על גדר חיה - ספריה לעם #693