ביקורת ספרותית על ואז היא נעלמה מאת ליסה ג'ואל
ספר מעולה

---

ספר עוצר נשימה (אבל לא בהכרח בקטע טוב!), קראתי אותו בנשימה אחת (שלא נעצרה) ביום אחד.

מודה שהספר היה קצת קשה לקריאה, אז לא ממליצה לבעלי לב חלש (אישית לא הייתי קוראת אותו, קשה לי עם ספרים קשים ועצובים).
אבל יש לי את הבעיה הזו, שאני לא יכולה לזנוח ספר או סדרה באמצע.. אז נאלצתי לקרוא את כולו (לפחות זה היה מהיר!)

הספר קולח וגם דוקר בלב, מספר על נערה שנעלמה בגיל 15, ועל החיים של אמה ומשפחתה מאז ועד היום.

היתה לי גם קצת בעיה עם הצירופי מקרים המקריים ״מדי״, גם בנוגע לקלילות של ההיעלמות של אלי (לא כותבת יותר מזה), וגם לגבי דברים שהתרחשו איתה אחר כך.

כן מצאתי שני פנינים בתחילת הספר : (היו גם בהמשך, אבל הייתי כל כך להוטה לקרוא שלא עצרתי לכתוב אותם)
* ״כל הארוחות שלה בנויות מחישוב גס של קלוריות. שלוש מאות לארוחת בוקר, ארבע מאות לארוחת צהריים ושלוש מאות לארוחת ערב. זה משאיר לה מקום לחטיף שוקולד או קצת עוגיות בעבודה, ולשתי כוסות יין בסוף היום. ככה היא רואה אוכל: בתור קלוריות.״
* ״בדרך כלל, הדירה שלה רחוקה מרחק של עשר דקות עם שואב אבק ושקית אשפה ממראה ייצוגי לחלוטין.״

בקיצור לשיקולכם אם הקיבה והלב שלכם מספיק חזקים בשביל לעמוד בזה.

» ביקורות נוספות של לנה
» ביקורות נוספות על ואז היא נעלמה