ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בדצמבר, 2021
ע"י לנה
ע"י לנה
ספר בסדר.
במרכז הסיפור הזוגיות של חנה ושרגא, שהולכים ומתרחקים עם השנים. נדמה שאפילו לא יכולים לסבול אחד את השני, אבל גם לא יכולים להסתדר אחד ללא השני.
בשולי הסיפור סיגל וצביקה, הילדים של חנה ושרגא, כל אחד וענייני הזוגיות שלו.
הסיפור קצת טלטל אותי, עם קלות הדעת של החלטות רגעיות ובגידות, ומנגד בדידות וחוסר אונים, ופשרות במציאת זוגיות.
אני מחשיבה כל ספר שמכניס אותי למחשבות כספר טוב.
כמה פנינים שתפסו את מחשבתי
- ״ .. חנה יושבת על ידו במכונית היונדאי שלהם, על הניילונים המכסים את המושבים למרות שהמכונית כבר שנתיים אצלם. שרגא מקפיד שלא להסיר אותם עד שהם מתבלים. בכל פעם שחנה מתלוננת שלא נוח לשבת עליהם, שזה נדבק, שזה מזיע, שרגא אומר לה שזה יהיה לא נורמלי להסיר את הניילונים. שהם שומרים על המושבים, ובעוד שנה, כשירצו להחליף רכב, הם ייראו חדשים. ״
- ״סיגל השהתה את התשובה כאילו עדיין אין לה מושג מה היא עושה, כאילו לא ברור שהערב - כמו בכל הערבים - היא תשתרע על הספה בבית, שקועה בתחביב שפיתחה לאחרונה, קניות מאתרי אינטרנט: שמלות, חצאיות, תיקים, נעליים ולפעמים אפילו תכשיטים, למרות שהיא לא מבינה בזה כלום. הארון של סיגל מתפוצץ מבגדים ארוזים עדיין, מחולצות שלא נלבשו ומנעליים שעדיין לא הוצאו מהקופסאות שלהם.״
- ״היא כל כך חששה מהערב הזה, והוא היה הרבה יותר נורא ממה שחשבה. אילן אמר שסך הכל היה ממש נורא ואיום וסיגל מסכימה איתו ואומרת שהיה קטסטרופה.״
- ״הכל נראה לו כמו פיתה אחת גדולה. האנשים, הרמזורים, התמרורים, המכוניות, פיתות. פיתות. פיתות.״
- ״ההספד של האלמנה הוא בעיני חנה הפרמטר הראשי והחד-משמעי להלוויה מוצלחת. כזאת שאתה מגיע אליה במצב אחד ויוצא במצב אחר.״
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת