ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

בביקורת נחשפים פרטים מסוימים מהעלילה

מסכת חייו של ויליאם סטונר מהיותו נער שעוזב את החווה החקלאית שבה גדל ועד רגעי חייו האחרונים נפרשת בפנינו הקוראים באופן מרתק , למרות שלכאורה לא קורה הרבה בחייו של הגיבור. זהו מסוג הספרים שכל אחד מהקוראים יחווה אותו אחרת כי רבדים רבים לו.
יש מי שיחשוב עליו כאיש אפרורי וחלש שלא ידע לעמוד על שלו כאשר נתקל באנשים שעשו לו רע בעיקר אשתו וראש החוג שלו . ויש מי שיראה בו איש רוח גדול שעשה שינוי לא פשוט בחייו שנועדו להמשיך את המשק החקלאי של אביו כאשר הצליח בעולם האקדמיה והגיע להיות מרצה לספרות אנגלית עוד בטרם מלאו לו 30.
אני שייכת לקבוצה השניה, אהבתו למחקר ולשפה האנגלית ויכולת ההשקעה הגדולות שלו בדבר שאותו הוא אוהב לעשות אינן אפורות בעיני. הוא לא איש של מאבקים ומלחמות וכאשר הוא נתקל בהתנהגות קשה הוא לא התעמת אלא סבל וחפש את דרכי המילוט שלו שהיו בעיקר בעיסוקו כמורה. לעומת זאת כאשר היה ויכוח בעניין כשירותו של סטודנט ללמוד ולהגיע לדרגה של מורה הוא לא היה מוכן לוותר, כי לנגד עיניו עמדו אותם סטודנטים שיאלצו ללמוד עם אותו בחור שאינו ראוי כי אינו מכיר את הנושא ואינו משקיע בלמידתו. ולמרות שהיה ברור שהוא ישלם מחיר על התעקשותו זו ,כאן הוא לא ויתר. על זה יש אצלנו שיר ידוע : "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא". כי אין רבים שיעמדו על הערכים שלהם למרות שברור כי זה יעלה להם.
סטונר לאורך חייו מגלה את הדרך להעביר את התכנים שהוא כה אוהב, כי בתחילה הוא מרגיש כי הוא יבש ולא מצליח לצאת מעצמו בשיעורים שהוא נותן. הוא לומד להשתחרר ולהביא לידי ביטוי את ההתלהבות שלו מהנושא ומצליח להגיע אל הסטודנטים שמתלהבים גם הם ושיעוריו נעשים מבוקשים מאד.
הוא אפילו מצליח לגלות את כוחה של התשוקה והאהבה כאשר הוא מעיז להגיד את אשר על ליבו, לבחורה הצעירה שהוא שוהה במחיצתה ימים רבים , ואיזו הקלה היא לנו הקוראים שהוא זכה לחסד הזה.
הסופר בוחר לא להסביר לנו את המניעים של אדית אשתו של סטונר ואנחנו יודעים על התנהגותה רק מהאופן שסטונר חווה אותו, כמו שעבור סטונר היא נשארת תעלומה בלתי מפוצחת לאורך כל חייו כך גם עבורנו. הכואב ביותר היא הדרך שהיא מטפלת בבת שלה בכלל ובהרחקתה מאביה המסור בפרט, העניין גדול על סטונר הוא לא יודע איך להתמודד עם זה, ומבין שכל דבר שיעשה רק יחמיר את העניין. הוא מוותר, וזה ויתור קשה וכואב, הוא מלמד את עצמו להיות מרוחק מהדבר, לקבל את העובדה שככה זה ושאין לו אפשרות לשנות את זה.
הספר הזה נכתב בשנות השישים ולמרות שהוא ספר מצוין לא קבל הכרה, נראה שגורלו של הסופר ג'ון ויאליאמס היה דומה לגורלו של סטונר אשר לא קבל הכרה ממשית על עבודתו לאורך חיי, ג'ון נפטר ב-1994. ב-2003 פורסם הספר שוב בארה"ב ומאז הוא זוכה להצלחה רבה ולתשבחות , זהו ספר שהוא קלאסיקה , כתוב מעולה ויכול לגעת בכל אחד ואחד באופנים שונים.

כתבתי את הביקורת אתמול בלי לקרוא ביקורות אחרות, עכשיו לאחר שקראתי חלק מהן אוסיף ואומר:
כמו שצפיתי יש את אלו שלא מבינים במה העניין, אך הרוב מתפעלים מהספר, וכנראה בעיקר בגלל הדרך בה הוא נכתב, ערה כותבת שקשה להבין מה יש בו שעושה אותו כל כך טוב, גם אני ניסיתי להבין מה בכתיבה כל כך טוב ולא הצלחתי לשים על זה את היד, זו בדיוק הסיבה שאני כל כך אוהבת ספרים, כאשר הם כתובים טוב, זהו סוג של קסם.

» ביקורות נוספות של ענתי
» ביקורות נוספות על סטונר