ביקורת ספרותית על שרודר - פרוזה # מאת אמיטי גייג'
ספר טוב

---

ראשית אומר כי הכתיבה מאד טובה בעיני, זה כתוב כך שאני רוצה להמשיך ולקרוא עוד ועוד , מעניין, זורם , מחבר אותי כקוראת באופן כמעט מיידי למתרחש. יש הרגשה שעבור הסופר זה בא מאד בקלות, מאד טבעי לכתוב כך, עם יד קשורה לאחור כפי שאומרים. אני מודעת לזה שלא בהכרח זה כך , אך זו התחושה.
ובאשר לתוכן עצמו אשתף בכמה מחשבות שעלו בי.למי שעדיין לא קרה יהיו ספויילרים ......

הדבר הראשון שתפס אותי הוא היוזמה של אריק שרודר הנער לצאת מהמעגל שבו הוא נמצא. לא טוב לו במקום שבו הוא נמצא בתור נער שזו לא ארץ מולדתו ולא שפת האם שלו. הוא מבין גם שהסיכוי שלו לצאת מאותו הפרבר העלוב והמקום החברתי שהוא נמצא בו קטן ביותר , אלא אם הוא יעשה מעשה ... והוא מעיז ועושה מעשה ובאופן מפתיע זה גם עובד. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי באנשים שהמציאות של חייהם קשה , הם מוכשרים מאד אך בנסיבות החיים שלהם הם אינם מצליחים לממש את עצמם, הם נמצאים במעגל שקשה מאד לצאת ממנו. ואני לא מדברת על מדינות העולם השלישי כמו הודו , או ויאטנם שיצא לי לבקר בהן. אני מדברת על המוכרת שעובדת בחנות בגדים, שעלתה לפני כמה שנים מברית המועצות והיא כבר מטופלת במשפחה ואין לה שום אפשרות לעשות פסק זמן וללכת ללמוד, והיא כבר אפילו קודמה למנהלת החנות עם השנים, אבל יש עבורה תקרת זכוכית שהיא לא יכולה לעלות מעליה. והיא רק דוגמא. אז אריק שלנו עושה מעשה ומשנה באמצעותו את נסיבות חייו. או שאולי בסופו של דבר לא ממש משנה, כי החיים לאורך שנים עם זהות שאולה דורשים ממנו מחירים כבדים. הוא לא מצליח לחבר את השם האמיתי שלו , ואפילו יותר משמעותי, את האבא האמיתי שלו לחיים שיצר לעצמו. והפער הזה יש לו השפעה מהותית למקום שאליו הוא מתדרדר בסופו של דבר.
לכמה שנים בכל זאת הוא מצליח לחיות בעולם שטוב עבורו, עם בת זוגו שאח"כ הופכת להיות אשתו ואם ביתו. והנה אנחנו בימים שבהם הוא נאלץ לעזוב את הבית המשותף של המשפחה ומסתבר שהוא צריך להלחם על הדבר הטבעי ביותר עבורו , לקיחת חלק פעיל בגידול ביתו "מדו". הוא נאיבי , וגם מתקשה לעכל את המציאות שאשתו האהובה עושה פעולות שהן ממש נגדו, וכך מוצא עצמו במצב שהיכולת שלו להיות נוכח בחיי ביתו מאד מעטה. ובמצב הזה שכל כך פגעו בו , והוא די נואש , נהיה לגיטימי עבורו לעשות מעשה שהוא לחלוטין לא ייעשה. למי מאיתנו זה לא קרה, שמשהו פוגע בנו , מתנהג אלינו לא יפה, ואנחנו מוצאים עצמנו צועקים , מתכננים איך להחזיר לו בצורה זו או אחרת ונוקטים בפעולות שאינן מדרך ההתנהגות הרגילה שלנו ופעמים רבות אינן ראויות. כך גם קורה לאריק שבבסיסו הוא לא אדם רע , אך הוא חסר אונים מול הכוח שהפעילו נגדו והוא פונה לפעולות שאינן ראויות. בשלב ראשון הוא מספר לעצמו שזה עניין של יומיים שלושה, אך העניינים מתגלגלים לא ממש בשליטתו, ומשהו בו לא מסוגל לוותר , להגיד לעצמו עד כאן, בוא נפסיק את המעשה המטורף הזה. הוא כבר מבין שהמשמעות של ההרפתקה הזו היא חמורה ושזה יגרום לכך שהוא ינותק מביתו האהובה לשנים רבות , אך אינו יכול להפסיק.
לא קל לי לקרוא ספרים שבהם מעורבים ילדים ושלומם עומד בסכנה, תודה לסופרת היקרה שהוציאה את מדו המקסימה בשלום בסופו של הדבר. ואיך תראה מדו בעוד כמה שנים את ההרפתקה הזו שהיתה לה עם אביה? נניח כאשר היא תגיע כבר לגיל 20+ , וסביר להניח שבמהלך השנים האלו לא תראה אותו בכלל עקב העובדה שהוא ישב בבית הכלא. בהתחשב בעובדה שהיא מאד אינטליגנטית ורגישה אני מאמינה שיישאר לה זיכרון טוב מכך, היא תבין שאביה עשה את זה מאהבתו הרבה אליה ומהרצון שלו להיות איתה. ואולי לא, אולי בדיוק ההפך, היא תבין את חוסר האחריות הרבה שהיה במעשה כזה, את חוסר ההתחשבות באימה המסכנה שעברו עליה ימים קשים מאד בדאגה נוראית לביתה והוא יימצא בלתי ראוי בעינה כאדם ובוודאי כאב.
כך גם אני בנסיוני לקבוע מה דעתי על אריק שרודר גיבור הספר, רגשותי מעורבים, מצד אחד הבנה למצבו ואפשר אפילו להגיד שהוא התחבב עלי במידה מסוימת, בדיבורו הקולח, בחשיבתו היצירתית והמיוחדת ומצד שני קשה לסלוח על הדרך שבה נהג , על חוסר האחריות, חוסר ההתחשבות וגם הבחירה שלו לשתוק לא ממש הבנתי אותה.
ולסיכום אומר שהספר הוא טוב מאד בעיני, ואשמח לקרוא ספרים נוספים מהסופרת הזו.

» ביקורות נוספות של ענתי
» ביקורות נוספות על שרודר - פרוזה #