“לא יאומן איך ספר אדיד שפורסם בשנת 1961 על ידי סופר יהודי גדול, ג'וזף הלר, על המלחמה של טייסים אמריקאים שטסו במטוסי B-25 בסוף מלחמת העולם השניה והפציצו את צפון איטליה שנשלטה ע"י גרמניה הנאצית, כל כך רלוונטי למלחמה שחיילינו נלחמים על הקרקע ברצועת עזה כבר קרוב לשנתיים ?
על זה נאמר – סדנא דארעא חד הוא – שבתרגום מושאל פירושו – טבע האדם במלחמה אחד הוא, ולא משנה מהי המלחמה.
שתי המלחמות כמובן צודקות – המלחמה בנאצים והמלחמה בחמאס, אבל ללוחמים קשה מאד. הם רואים מראות קשים מאד של פצועים והרוגים, יוצאים למשימות שלא בטוח שיחזרו מהם בשלום, נמצאים תחת לחץ תמידי, לא תמיד המפקד מבין אותם ומתחשב בהם ועוד.
את כל קשיי המלחמה של הטייסים מתאר בגאונות, בספר מודרני ומרתק, ג'וזף הלר, בן האופה היהודי מברוקלין. כל אחד מפרקי הספר מתקשר למאורע חשוב שקשור לאחת מ – 50 הדמויות שבספר או לאחד מהאירועים המלחמתיים החשובים של הטייסת הדמיונית שבסיסה היה באי האמיתי הקטנטן פיאנוזה שמדרום לאי אלבה בים התיכון. אין סדר כרונולוגי לאירועים. אי הסדר הוא ליבו של הספר.
הטייסים שמפציצים את צפון איטליה נתקלים באש נ"מ חזקה וסיכוי הפגיעה שלהם בכל טיסת הפצצה אינם קטנים. בכל מטוס יש בנוסף לטייס ולעוזרו מספר אנשי צוות וביניהם טייס שמטיל פצצות (מטילן), אלחוטן, תותחן ועוד. הגיבור הראשי של הספר, יוסריאן, הוא מטילן. ( גם הסופר היה מטילן במלחמת העולם השניה.). הלחץ והסיכון נותנים את אותותיהם החזקים באנשי הצוות – חלקם לוקים בהלם קרב, יש מתאבדים, יש מתחלים ועוד.
מה עושים המפקדים כדי להקל על אנשי הצוות ? מפקד הלהק, קולונל קתקארט, מבטיח לטייסים שאחרי כמה עשרות טיסות הם ישתחררו ויטוסו חזרה לארה"ב. אבל ברגע שהטייסים מגיעים למכסת הטיסות – מעלים את המכסה. מה לעשות ? אין טייסים והמפקד רוצה לקבל קרדיט על להק מצטיין.
כמו כן אנשי הצוות מוטסים למנוחה קצרה לרומא ושם הם, כמובן, נפגשים עם זונות– כדי להירגע. זה עוזר ? לא כל כך.
הכוכב של הספר, יוסריאן, שהספיק לעשות 71 טיסות ועבר את מכסת ה – 70 לפני שעלתה ל – 80, הוא במקורו טייס מטילן ישר והגון אבל המראות שראה הרסו אותו. אפילו מדלית ההצטיינות שקיבל בזמן שהיה ערום לא מעניינת אותו. השיחה הארוכה שהוא מקיים עם מפקדו בסוף הספר היא מעמיקה ביותר ונותנת הרבה נקודות חשיבה, שהעיקרית שבהן – כל לוחם שהגיע למיצוי יכולתו והוא על סף הלם קרב יש לשחררו משירות ולא להחזיקו בכפיה.
הספר גם מזכיר בהרחבה מינויי מפקדים שאינם מתאימים לחלוטין לתפקידם, משימות הפצצה לא סבירות, אנשי צבא שמתעשרים מאד מהמלחמה ופוגעים בציוד הצבאי. ועוד.
לסיום – הספר דורש השקעה. הרבה תיאורים מוקצנים מאד. יש בו גם הומור.
את ההשוואה בין המתואר בספר לתיאורי המלחמה בעזה אני משאיר לקוראים.”
![עטיפת הספר מלכוד 22 [מהדורה חדשה] מאת ג'וזף הלר](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczk2Lzk2MTg0NS5qcGciLCJlZGl0cyI6eyJyZXNpemUiOnsid2lkdGgiOjM4NCwiZml0IjoiaW5zaWRlIiwid2l0aG91dEVubGFyZ2VtZW50Ijp0cnVlfSwidG9Gb3JtYXQiOiJhdmlmIiwiYXZpZiI6eyJxdWFsaXR5Ijo2MH19fQ==)
