ביקורת ספרותית על הקוסם מלובלין מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

באוניברסיטת בר-אילן בה אני לומדת ישנה ספריית יהדות עשירה. אני משתעשעת ברעיון החתרני להתגנב פנימה ולשתול את הספר הזה במדף ספרי המוסר. אניח אותו בקצה המדף ואדחק מעט פנימה, שחלילה לא יעמוד עם "מסילת ישרים" ו"נתיבות עולם" בשורה אחת. אל יהיה מעשה זה קל בעיניכם, שכן כובד חטאיו של יאשה הקוסם, יהודי פורק עול שמתהולל עם נכריות, מסוגל להטות את המדף בזווית מסוכנת. אבל, "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן", כך אמר רבי ישראל מסלנט. יאשה - אותיות אש - מדורה בוערת בו, לא נר.

יאשה הקוסם מלובלין הוא גבר מקסים, תאו חיים וטוב לב, חי את הרגע ואדיב כלפי סיפוקיו שלא נאלצים להמתין זמן רב. בילדותו התחנך על ברכי התורה והמצוות, אך כשעמד על רגליו בעט בכל. נשוי ליהודייה אדוקה שאהבתה אליו קרובה לאימהית, כי את הקסם הפשוט של יצירת ילד לא הצליחו לחולל.
יאשה, איך לומר זאת בלשון נקייה, בפירוש לא רואה בשיקסעיות דבר משוקץ. הנשים בחייו צצות כמו שפנים מכובע, אולם למרבה הצער הדרישות שלהן לא מסתכמות בגזר. מלבד נשים, הוא שואף לכבוש גם את במות פריז ורומא. להיחלץ מהבינוניות החונקת של פולין ולהיות קוסם ששמו מצטלצל ברחבי אירופה. המצלצלים הנלווים לכך אף הם יכולים להיות לו לעזר.
יאשה הקוסם יודע ללכת על חבל, ללהטט בקלפים, אפילו שלח ידו בהפנוט. הוא יודע גם לפרוץ מנעולים ולשחרר מנגנונים מורכבים בעצימת עיניים, רק מן היהודי שבתוכו לא מצליח להשתחרר. הקהלת הקטן שיושב לו בראש לא פוסק מללחוש "הבל הבלים". הקול קול שלמה והידיים ידי פילגשיו, אל זרועותיהן הוא בורח מן המחשבות המענות. אבל הבל פיו של הקול המוכיח מסרב להתקרר. יאשה קרוע בין שני עולמות, זר בין הגויים ומנוכר לאחיו היהודים, איש בודד בלי אמונה.

כמו בספריו האחרים, גם כאן בשביס מתזז את גיבורו מתשוקה לתשוקה, ואז דוחף אותו מצוק שיגיונותיו "ולא היה מגיע לאמצע הספר עד שהיה נעשה איברים איברים". רק בנפילה מבין הקוסם שכמו השעיר גם הוא הובל במדבר, נגרר בידי תאוותיו שלא היו אלא פאטה מורגאנה מוחשית במיוחד. אבל כשהשעיר הוא בעצמו החוטא, ההתרסקות לבדה אינה מספיקה כדי לכפר על מעלליו הרבים ועל הצער שגרם לנשותיו, ועל כן יאשה נוקט בצעד קיצוני במיוחד. השינוי כה דרסטי עד שלולא נמשך מספיק זמן אפשר היה לפטור אותו בעוד תעלול של הקוסם. הנר דולק ויאשה נחוש לתקן.

בשביס זינגר בשבילי הוא חידה שנעשית מסקרנת מספר לספר. בן הרב שיצירי מילותיו נקרעים בין יוצרם שבשמים לבין יצריהם. מצד אחד (לפחות בספרים שקראתי) הוא מעניש את גיבוריו המנותקים מן התורה באי-שקט תמידי שלא נותן להם ליהנות אפילו בעולם הזה. אי-שקט שמטלטל אותם בין קושיות וערעורים על אלוקים ודתו לבין דיבורים בשבח ההלכה ונחיצותה כמורת דרך לאדם. המפתיע הוא הכנות בה נשמעים שבחים אלו, כאילו נאמרו מתוך שכנוע עמוק, והרי, וזה הצד השני, בשביס עצמו לא שמר מצוות. הייתי נותנת הרבה כדי לדעת האם המאבק של גיבוריו הוא מאבק שניטש בראשו והאם הוכרע אי פעם, גם אם אורח חייו מלמד שלכאורה התשובה היא כן.



עתה ברור מדוע מכל המדפים בחרתי לקוסם מלולבין מדף כה מכובד. כשהלקח עטוף בגיבור מתריס, תוהה ותאוותן, קל לבלוע את גלולת המוסר וטעמה אפילו היה לי מתוק. ואם יאשה הצליח להשתנות – אני לא אצליח?!
מומלץ בחום (בפירוש גם למי שגלולות נתקעות לו בגרון).

» ביקורות נוספות של נעמי
» ביקורות נוספות על הקוסם מלובלין