ביקורת ספרותית על הקוסם מלובלין מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

הקוסם מלובלין. שם שאינו מסגיר דבר אודות העלילה. אפילו הכריכה מאירת העיניים מוליכה שולל, כאילו מדובר בספר בעל תמה חיובית, פנטסטית קמעא. ולכן אני חושש לדבר על התחושות שהספר עורר בי; כל משפט נוסף עלול להוות ספוילר לקורא החדש, ולקלקל את חווית הקריאה שלו.
ובכן, זהו ספר שלפרקים נקרא כספר אימה, לעתים כספר מתח, לעתים כסיפור דרמה קורע לב, לעתים כספר מוסר יהודי. ובעצם יש בו את הכל. אך מה שמאפיין אותו באופן קבוע, הוא התחושה המתעוררת בקורא של צפייה במכונית הנוסעת במהירות גבוהה ועומדת להתנגש בקיר במלוא העוצמה. תחושת חרדה זו הנטווית בידיו של רב-אומן, מתחילה להילפף סביב הקורא החל מאמצע הספר, כשמתחוור שחייו של יעקב (יאשה) מאזור, הקוסם מלובלין, אינם מורכבים רק מאורות במה נוצצים של מי שיודע ללכת על חבל מתוח, אלא מתוהו ובוהו של פרשיות אהבים, טירוף יצרי ומיאוס, וההליכה על החבל המתוח הזה מתבררת כקשה אף לאשף קסמים כמוהו.
חרדה זו הופכת את הספר לכזה הנקרא בשקיקה, והסוף הפתוח שלו מציל אותו מלהפוך לספר מוסרי-דידקטי, ועל ההצלחה הכבירה הזאת יש להוריד את הכובע בפני בשביס-זינגר.
הערה קלה על התרגום: לדעתי בשביס-זינגר מהנה יותר לקרוא כאשר הוא מתורגם בלשון ספרותית גבוהה. התרגום הנוכחי עושה עוול לסגנונו של בשביס-זינגר, ובניסיון להנגיש אותו לבני הדור נפגעה קליחות הקריאה שמאפיינת את התרגומים הישנים. כמו-כן, חלק ניכר מההערות שבשולי הדפים היו מיותרים לחלוטין, ולא רק שחזרו על עצמן באופן מוגזם, אלא שחטאו והעזו לעשות ספוילר במקרה אחד או שניים.

» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על הקוסם מלובלין