ביקורת ספרותית על הקוסם מלובלין מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביוני, 2015
ע"י אורית


"הקוסם מלובלין" הוא הספר השני של יצחק בשביס זינגר שיצא לי לקרוא. סופר משובח, אין ספק.
פעם נוספת עולה סוגיית הנשים בחייו של אחד מגיבורי ספריו. גם כאן, כמו ב"שונאים סיפור אהבה", גיבור הספר, כאן יאשה, מתרוצץ מאשתו הראשונה לפילגשתו השנייה, ומהשנייה לשלישית, ומהשלישית לרביעית. בנוסף מתחבט פעם נוספת בשאלת יהדותו. מצד אחד, בכל פעם שנקלע לבית המדרש מרגיש את שייכותו, מחוייבותו, עברו ועתידו. מצד שני, כל זמן שהוא לא בבית המדרש, היצר הרע רודף אותו ומזכיר לו את חטאיו, טעויות העבר, רצונות העתיד המסוכנים.
יאשה הוא קוסם פשוט מלובלין אשר חולם על פרסום, על טעימה מתהילת העולם, טיולים בערים אשר ההשכלה נגעה בהן, כסף רב - רצונות שמוכרים מאוד בקרב האנשים המודרניים של היום וכנראה גם של אז. חומריות לפני הכל. זה בטוח מה שיעשה אותנו מאושרים.
אבל יאשה מגלה בדרך הקשה שכנראה לא כך הדבר. שנים הוא ניסה להתפרסם, העניק אהבה לאסתר, לאמיליה, לזפטל, למאגדה, לנשים נוספות בחייו, עבד בשביל פרוטות, חלם בגדול, רצה להיות קוסם מפורסם מעבר לים, ומה יצא לו מזה חוץ מכאב לב והסתבכות אין סופית? בסופו של דבר נשאר בלי כלום, הסתבכו מחשבותיו, נעלמה אמונתו, על קריירתו כקוסם נאלץ לוותר.
אני מאוד אהבתי את הספר, בעיקר את סופו. נגע בי מאוד. אפשר לקחת את זה לכיוון הקיצוני של חזרה בתשובה, של בריחה, של "הסרת אחריות עצמית" מהטעויות שיאשה עשה, אבל אפשר לקחת את זה גם לכיוון אחר לגמרי של כפרה והשלמה. כיוון בו מבינים שבשביל להיות מאושרים כנראה לא צריך את כל הכסף שבעולם, לא צריך להתפרסם, לנסות לגעת בתהילה כל הזמן, לחפש אהבה בכמה מקומות. לפעמים מספיק להסתפק במה שיש לנו. בין אם זה אדם אחד שאוהב אותנו, טיפה אוכל, מים, שמש זורחת, ציוץ ציפורים. מה יותר נפלא מזה? למה אף פעם אנו לא מעריכים את מה שיש לנו?
אני חושבת שאנשים שונים רואים סיפורים באופנים שנים, בכל אחד סיפור נוגע במקום אחר וכל אחד לוקח לעצמו לקח אחר. אני מקווה שתמצאו את שלכם. ממליצה מאוד.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 שנים)
אם כל כך טוב, ואכן טוב, למה רק ארבעה כוכבים?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ