ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי גקסון והאולימפיים #1 מאת ריק ריירדן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 במרץ, 2015
ע"י קריקטורה


אני מניחה שאנשים רבים מהנוכחים כאן הולכים להתעצבן עליי, כי קשה לפספס את כמויות מעריצי פרסי ג'קסון שמסתובבים באתר.
טוב, אז, בכנות? לא ברור לי על מה בדיוק המהומה הגדולה. כן, זה ספר נחמד. סיפור סביר, כתיבה לא רעה, דמויות חביבות. הכל שם פחות או יותר על גבול הבסדר. ולא מעבר. לא ממש הבנתי בזכות מה קנה לו ריירדן כמות כזו של מעריצים.

יש לי תחושה שמאז שהארי פוטר פרץ לעולם, כולם מנסים איכשהו לחקות אותו.
מה היה לנו שם? גיבור סוג-של-יתום עם אבא חורג דוחה, בעל כוחות על, שנקלע להרפתקאות מוזרות עם שני חברים. ברקע יש כמה דמויות אופל ויצורים מזעזעים, יש לנו כמובן את קלאריס – הגרסה הנרדפת לדראקו מאלפוי, חיפושים וכמיהה אחרי האבא האמיתי הנעלם ואחרי האמא האבודה. חלוקה לביתנים. נו, התסריט המוכר. אה, שכחתי: ואנבת' פוחדת מעכבישים. מקורי, אין ספק.

דבר נוסף שכל הזמן זז לי בשורה אחורית במוח הוא, שנראה שהספר הזה נכתב מלכתחילה כדי לעזור לילדים להצליח בלימודי המיתולוגיה היוונית. הרעיון כשלעצמו טוב מאד, אבל זה הרגיש טיפה מאולץ. כאילו ריירדן ניסה כל הזמן להכניס מידע שיעזור לאנשים במבחן.
דמיינו שאלה כמו "מי היה אל היין?" – ברור שנזכור את דיוניסוס. (אחלה דמות, אגב. "זרי הדפנה שייכים לביתן מספר חמש. באופן אישי, לא ממש אכפת לי, אבל ברכותיי." "כן, כן, הפרחח הקטן הצליח שלא להיהרג, ועכשיו יהיה עוד יותר מרוצה מעצמו. טוב, הידד וכל זה. ולעניין אחר...")

אולי המעריצים הנלהבים והצעירים שיקראו את זה, יאשימו אותי בקיבעון של זקנים שלא מבינים מה הכיף בפנטזיה. אז חדשות בשבילכם: למרות שעברתי את גיל חמש עשרה, אני עדיין מסוגלת להינות משטויות של בני נוער. בתנאי שהשטויות האלו שוות את זה. את הארי פוטר קראתי לראשונה בגיל תשע עשרה, זה לא מנע ממני להפוך לפריקית מושבעת שלו.

אז שלושה כוכבים על כתיבה לא רעה ועל כמה קטעים חמודים שגרמו לי לצחוק, וזה הכל.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קריקטורה (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
נופס, אם הספר הזה היה חמוד ברמה שהיתה גורמת לי להמשיך הלאה, אולי הייתי משנה את דעתי. אבל הוא לא :(
בכל מקרה, בואי נשדך את קלאריס ומאלפוי. רק בשביל הכיף.
no fear (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אבל דמבי!
ארג. אני אבלום את פי ואמלמל לעצמי מנטרה של על טעם ועל ריח, או משהו כזה, אבל רק הערה אחת אני חייבת לציין - קלאריס היא ממש לא דראקו מאלפוי. אם היית קוראת את הספרים הבאים היית יודעת.
נ.ב
מסכימה עם ניימי לגבי חוסר הפואנטה בהשוואות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
גם אני חושב שזה חיקוי של הארי פוטר, אבל חיקוי טוב יש להודות.
קריקטורה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ניימי, יש משהו בדברייך. אבל כשמוצאים כל כך הרבה קווי דמיון משותפים בין שני דברים, קשה שלא להשוות.

גלית, אני לגמרי בעד לכתוב משהו כדי לעזור לילדים בלימודים. הלוואי שהיו כותבים איזה ספר הרפתקאות שעוזר באלגברה. פשוט ציפיתי למי יודע מה אחרי כל הדיבורים סביבו, והתאכזבתי.
גלית (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
גם מסעו של נילס הולגרסון ואווזי הבר נכתב במקור כספר לימוד וזה לא עשה אותו יותר גרוע
אבל אני בהחלט מסכימה -ספרים חביבים לא יותר מזה,אין להם את המעוף הידע העמוק והיכולת לספר סיפור כמו (להבדיל) ג'יי קיי רולינג בהארי פוטר והם מרגישים הרבה יותר מדי נוסחאתיים
Nameless (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני בכללי לא מבינה את הפואנטה בלהשוות סדרת ספרים/סרטים/טלוויזיה/וואטאבר אחת לאחרת :/ קצת מוציא את כל הכיף, לא ככה? כל אחת טובה בצורתה שלה וזהו.
~RAIN~ (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה איתך לגמריי. ביקורת מעולה D:
קריקטורה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה, כולם:) אור וניימי, גמני חשבתי על זה - גם הארי פוטר 1 לא משתווה לבאים אחריו.
פואנטה, אני מעריצה של ערן כץ ושל שיטות זיכרון הזויות בכלל, והדרך היחדה בה הצלחתי לזכור חומר למבחנים היתה בסיפורים, שירים ובאופן כללי, דרכים עקומות. כל מה שהופך לימודים למשהו כיפי הוא מעולה בעיני.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
חה, איך עלית על הקטע של המבחנים! בת שלי (בת 12) עשתה עבודת מצגת בהיסטוריה וגם משחק טריוויה ומי שלא קרא את הסדרה, לא היה לו מושג ירוק בכל השמות האלה. רק כך היא וחברה שלה הצליחו לזכור אותם. גם זה ערך מוסף, לא?
אור (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מסכים עם כל מילה.
וההמשכים בהחלט יותר טובים, אבל אני עדיין לא מבין על מה כל המהומה. ספר חמוד להעברת זמן בלבד.
בעיניי?
אין מקום להעמיד את הארי פוטר לצד פרסי ג'קסון. פשוט אין.
Nameless (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
וול, אני לא התעצבנתי ולא חושבת שאת נתונה בקיבעון של זקנים (מאיפה זה בא? XD), וכמובן שכל אחד ודעתו, אבל הסיבה שריירדן קיבל את כל המעריצים האלו היא עקב כל הספרים הבאים. כלומר, בטח, זה היה ספר נחמד, אבל בספרים הבאים הוא משתפר, שלא לדבר על סדרת הספין-אוף.
בכל מקרה, ביקורת טובה ^^ לפחות הצלחת ליהנות מהספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ