“הי חברים, מזמן לא ביקרתי באתר כי אני לא מצליחה לקרוא התחלתי איזה ארבעה וכולם באמצע, עד שיצא פרסי ג'קסון החדש,... זה השני מהטרילוגיה בה פרסי צריך 3 מכתבי המלצה בשביל להתקבל לאוניברסיטת רומא החדשה. הפעם, האלה הקטה מבקשת משהו בקטנה - לעשות בייביסיטר לחיות המחמד שלה.. האלה הקטה היא אלה משולשת: היא בעלת שלושה פרצופים שמתחלפים במשך כל שליש מהיום, בבוקר היא ילדה, בצהריים אישה בוגרת, ובלילה היא אישה זקנה. הייא אלת הקסמים התעתועים והשיקויים. להקטה יש חמוסה, אבל זו חמוסה קסומה שהייתה פעם..... תקראו מה להקטה יש כלבת שאול שגם היא... פרסי כמובן מבקש עזרה מאנבת ומגרובר, כי זה שבוע לפני ליל הקדושים... כמובן שהכל מתבלגן וצריך להחזיר הכל חזרה עד שהקטה חוזרת מהחופשה שלה, ואיך עושים את זה, צריך לקרוא. ספר כייפי מוציא מהמועקה של המצב שאני נמצאת בה. תקראו, לאוהבי פרסי ג'קסון, ופנטזיה, ובכלל. שווה.”

“פרסי ג'קסון, שתי מילים שמספיקות לתאר לכל חובב הז'אנר להתאהב, סדרה מוצלחת לקריאה חוזרת שוב ושוב ושוב מגיל היסודי ועד לגילאים בוגרים יותר, חמשת הספרים הראשונים בסדרה מדהימים אחד אחד, פעם אחת פעם הקוראים נשאבים להרפתקאותיהם השונות של פרסי אנבת וגרובר, הסופר החליט במה שנראה בשלב זה לפנק אותנו בשלושה ספרים נוספים בסדרה המגוללים את נסיונו של פרסי להתקבל לאוניברסיטת רומא החדשה ולשם כך זקוק לשלושה המלצות מאלים שונים והמשמעות היא שלושה משימות מהאלים, שלושה מסעות חיפושים חדשים, שלושה ספרים (נקווה שיותר) חדשים :) בספר הנוכחי אנו קוראים על המשימה השניה של פרסי שקיבל מהאלה הקטה שנדמית כפשוטה אך מסתבכת מאוד בצורה האופיינית לפרסי, הספר הקודם ״גביע האלים״ עוד היה בסדר יחסית עם מרבית הקסם של הסדרה, אבל בספר הנוכחי זעם האלה המשולשת הרגיש לי קצת מקרטע ורוכב על המוניטין של הסדרה, המשכתי לקרוא אותו אך ורק בגלל שאני מעריץ מושבע של הסדרה ושל פרסי בפרט, אני מקווה שהספר הבא שצפוי לנו על מכתב ההמלצה השלישי יהיה טוב יותר מספר זה... מבין שבעת הספרים שיצאו עד היום לסדרה ונושאים את הכותרת ״פרסי ג׳קסון״ זהו בעיני הספר הכי גרוע בניהם, מאוד קשה לי להחליט מה הטוב ביותר מבין חמשת הראשונים אך ״זעם האלה המשולשת״ בהחלט מקבל את התואר הגרוע ביותר :( לסיכום למעריצים מושבעים כמוני כן אמליץ על קריאת הספר אבל יותר כסימון וי מאשר ללהנות ממנו כמו מששת האחרים... ולמי שפשוט מחפש להנות מספר טוב זאת לא הכתובת לצערי :(”

“בס"ד בכיתה ד' התחלתי לקרוא את זה פעם ראשונה. אחרי כמה פרקים (או עמודים?) זנחתי את הספר בטענה שכתובים בו יותר מדי שטויות, והוא לא אמין בנעל, ודי. ואז, בגלל חברה שמאוד (רק מאד? פחחחח יותר ממאד) אוהבת פרסי ג'קסון, ומיליון ספויילרים מצידה החלטתי לתת לו עוד צ'אנס, אף אחד לא מת מזה. זה מה שאני חושבת על הספר: הרמת אמינות שלו, כמו שכבר ציינתי - נמוכה מאד. במשך כל הספר ההרגשה היא שאתה בתוך מעין חלום ממש מוזר. הייתי צריכה לקרוא אותו פעמיים בערך כדי להבין מה קורה שם. הספר לא עלה על הציפיות שלי. העלילה די מחורטטת כזה, לא יודעת איך להסביר. (=קצת כאילו באמצע הספר הסופר אומר:הממ, אין לי כל כך מה לכתוב על הילד עם המורה המעצבנת. טוב, אני יוציא לה טפרים.. וכך למשך כל הספר) ​העלילה קלילה מאד ונכתבת מגוף ראשון. (דבר שאני לא מתחברת אליו במיוחד: קשה יותר לראות פרספקטיבה מלאה על הסיפור כשאתה רואה אותו רק מגוף אחד!) למרות כל זה, הוא לא היה כל כך גרוע: היו בו חלקים מענינים וחמודים, אבל שללא ספק לא מצדיקים את ההצלחה המרובה שהספר קיבל. אז אחרי כל זה, אני עדיין אתן לספר שלושה כוכבים. אחרי הכל הוא היה כיפי ונחמד. להבא אני לא אמשיך, אבל אני יכולה להגדיר פחות או יותר למי הספר מתאים: לאנשים שאוהבים פנטזיה, קלילה, שונאים ספרים שנמרחים\כתובים כמו ספר (ספר לא צריך להיות ספר ספרותי משעמם משנות השישים!! האדיול זה הארי פוטר. הצילו מה זאת השלמות הזאת?!) או בקיצור - ילדים, זה מתאים להם.”

“ספר טוב האחרון בסדרת הספרים פרסי ג'קסון. ואחריו יש סדרה חדשה בשם גיבורי האולימפוס {ההמשך של פרסי ג'קסון...}”

“הי חברים, מזמן לא ביקרתי באתר כי אני לא מצליחה לקרוא התחלתי איזה ארבעה וכולם באמצע, עד שיצא פרסי ג'קסון החדש,... זה השני מהטרילוגיה בה פרסי צריך 3 מכתבי המלצה בשביל להתקבל לאוניברסיטת רומא החדשה. הפעם, האלה הקטה מבקשת משהו בקטנה - לעשות בייביסיטר לחיות המחמד שלה.. האלה הקטה היא אלה משולשת: היא בעלת שלושה פרצופים שמתחלפים במשך כל שליש מהיום, בבוקר היא ילדה, בצהריים אישה בוגרת, ובלילה היא אישה זקנה. הייא אלת הקסמים התעתועים והשיקויים. להקטה יש חמוסה, אבל זו חמוסה קסומה שהייתה פעם..... תקראו מה להקטה יש כלבת שאול שגם היא... פרסי כמובן מבקש עזרה מאנבת ומגרובר, כי זה שבוע לפני ליל הקדושים... כמובן שהכל מתבלגן וצריך להחזיר הכל חזרה עד שהקטה חוזרת מהחופשה שלה, ואיך עושים את זה, צריך לקרוא. ספר כייפי מוציא מהמועקה של המצב שאני נמצאת בה. תקראו, לאוהבי פרסי ג'קסון, ופנטזיה, ובכלל. שווה.”

“פרסי ג'קסון, שתי מילים שמספיקות לתאר לכל חובב הז'אנר להתאהב, סדרה מוצלחת לקריאה חוזרת שוב ושוב ושוב מגיל היסודי ועד לגילאים בוגרים יותר, חמשת הספרים הראשונים בסדרה מדהימים אחד אחד, פעם אחת פעם הקוראים נשאבים להרפתקאותיהם השונות של פרסי אנבת וגרובר, הסופר החליט במה שנראה בשלב זה לפנק אותנו בשלושה ספרים נוספים בסדרה המגוללים את נסיונו של פרסי להתקבל לאוניברסיטת רומא החדשה ולשם כך זקוק לשלושה המלצות מאלים שונים והמשמעות היא שלושה משימות מהאלים, שלושה מסעות חיפושים חדשים, שלושה ספרים (נקווה שיותר) חדשים :) בספר הנוכחי אנו קוראים על המשימה השניה של פרסי שקיבל מהאלה הקטה שנדמית כפשוטה אך מסתבכת מאוד בצורה האופיינית לפרסי, הספר הקודם ״גביע האלים״ עוד היה בסדר יחסית עם מרבית הקסם של הסדרה, אבל בספר הנוכחי זעם האלה המשולשת הרגיש לי קצת מקרטע ורוכב על המוניטין של הסדרה, המשכתי לקרוא אותו אך ורק בגלל שאני מעריץ מושבע של הסדרה ושל פרסי בפרט, אני מקווה שהספר הבא שצפוי לנו על מכתב ההמלצה השלישי יהיה טוב יותר מספר זה... מבין שבעת הספרים שיצאו עד היום לסדרה ונושאים את הכותרת ״פרסי ג׳קסון״ זהו בעיני הספר הכי גרוע בניהם, מאוד קשה לי להחליט מה הטוב ביותר מבין חמשת הראשונים אך ״זעם האלה המשולשת״ בהחלט מקבל את התואר הגרוע ביותר :( לסיכום למעריצים מושבעים כמוני כן אמליץ על קריאת הספר אבל יותר כסימון וי מאשר ללהנות ממנו כמו מששת האחרים... ולמי שפשוט מחפש להנות מספר טוב זאת לא הכתובת לצערי :(”

“בס"ד בכיתה ד' התחלתי לקרוא את זה פעם ראשונה. אחרי כמה פרקים (או עמודים?) זנחתי את הספר בטענה שכתובים בו יותר מדי שטויות, והוא לא אמין בנעל, ודי. ואז, בגלל חברה שמאוד (רק מאד? פחחחח יותר ממאד) אוהבת פרסי ג'קסון, ומיליון ספויילרים מצידה החלטתי לתת לו עוד צ'אנס, אף אחד לא מת מזה. זה מה שאני חושבת על הספר: הרמת אמינות שלו, כמו שכבר ציינתי - נמוכה מאד. במשך כל הספר ההרגשה היא שאתה בתוך מעין חלום ממש מוזר. הייתי צריכה לקרוא אותו פעמיים בערך כדי להבין מה קורה שם. הספר לא עלה על הציפיות שלי. העלילה די מחורטטת כזה, לא יודעת איך להסביר. (=קצת כאילו באמצע הספר הסופר אומר:הממ, אין לי כל כך מה לכתוב על הילד עם המורה המעצבנת. טוב, אני יוציא לה טפרים.. וכך למשך כל הספר) ​העלילה קלילה מאד ונכתבת מגוף ראשון. (דבר שאני לא מתחברת אליו במיוחד: קשה יותר לראות פרספקטיבה מלאה על הסיפור כשאתה רואה אותו רק מגוף אחד!) למרות כל זה, הוא לא היה כל כך גרוע: היו בו חלקים מענינים וחמודים, אבל שללא ספק לא מצדיקים את ההצלחה המרובה שהספר קיבל. אז אחרי כל זה, אני עדיין אתן לספר שלושה כוכבים. אחרי הכל הוא היה כיפי ונחמד. להבא אני לא אמשיך, אבל אני יכולה להגדיר פחות או יותר למי הספר מתאים: לאנשים שאוהבים פנטזיה, קלילה, שונאים ספרים שנמרחים\כתובים כמו ספר (ספר לא צריך להיות ספר ספרותי משעמם משנות השישים!! האדיול זה הארי פוטר. הצילו מה זאת השלמות הזאת?!) או בקיצור - ילדים, זה מתאים להם.”

“ספר טוב האחרון בסדרת הספרים פרסי ג'קסון. ואחריו יש סדרה חדשה בשם גיבורי האולימפוס {ההמשך של פרסי ג'קסון...}”