ביקורת ספרותית על היקום נגד אלכס וודס מאת גאווין אקסטנס
ספר לא משהו

---

חוויתם פעם אטרף קריאה?
תקופה כזו שאתם מסתובבים צמודים לספרים בכל שנייה פנויה (וגם לא כל כך פנויה),
וקוראים, קוראים, קוראים וקוראים.
לא משנה מה, ואיפה, ומתי.
אני בעיצומו של כזה אטרף.
וכמו שאמרתי, כשאני בתקופה כזו- לא כל כך משנה לי מה אני קוראת, אני פשוט חייבת לקרוא. כל הזמן.
לכן, כשראיתי בספרייה את הספר הזה, שמחתי מאוד. מהתקציר ומביקורות חשבתי שהוא יהיה חומר קריאה טוב, שווה.
כזה שיגרום לי לחשוב, אולי לצאת מהאטרף.
הא. לא.
לא אהבתי את הספר הזה.
הרגשתי שבמקום שתהייה עלילה בנויה ומסר שנלווה אליה, זה היה הפוך. הסופר החליט על מסר שהוא רוצה להעביר, ובנה על זה עלילה.
אז נכון, באופן כללי השפה, הכתיבה- בהחלט מעל הממוצע.
אבל הדמות הראשית לחלוטין לא אמינה, וסיפור המקרים פשוט לא מתחבר.
הרגשתי כאילו הוא ניסה להיות שנון, להתחכם, להביא תובנות- פשוט מייגע.
אז האטרף שלי ממשיך במלוא העוצמה.
והחלטתי שלא אכפת לי.
אני ייתן לגל המוזר של רומנים חסרי פשר, ספרי ילדים, מודעות רחוב, וכול מיני שטויות אחרות לשטוף לי את השכל.
כנראה זה מה שאני צריכה עכשיו.

» ביקורות נוספות של עלי
» ביקורות נוספות על היקום נגד אלכס וודס