אלכס בן ה-17 נעצר בדובר, אנגליה כשהוא במכוניתו חוזר משוויץ. במכונית נמצאו 113 גרם מריחואנה שלטענתו אינם לשימוש אישי או מסחר. בסופו של דבר שוחרר.
שנים קודם קורה לאלכס בן העשר מקרה חריג ביותר. אור בהיר חולף בטיסה מסחררת בשמי צפון אירלנד, ממשיך בדרכו ומטאוריט במשקל 2.3 ק"ג מתרסק במהירות אדירה על גג ביתם של אלכס וודס ואמו תוך גרימת הרס.
לרוע מזלו, המטאוריט פוגע קלות בראשו ואחרי טיפול ממושך בבית החולים שמשאיר אותו עם צלקת הוא מתחיל לסבול מהתקפים אפילפטיים. ככל הידוע, המקרה היחיד מאז החלו מתעדים פגיעות מטאוריט באדם שסבירותם אפסית היה חצי מאה קודם, באלבמה.
אלכס מתבגר ופחות או יותר לומד לחיות עם מצבו.
יום אחד, עימות עם שלושת בריוני בית הספר שהוא מכנה בפשטות 'בבונים'- דקלן הפטיש הוא ה'נמסיס' הראשי, סוסווין ופסיכו מסתיים במרדף, אלכס מצליח להימלט אלא שלרוע מזלו מנוסתו נבלמת בפגיעה מרסקת בחממה של אייזק פיטרסון. מכאן מתחיל ביניהם הקשר יוצא הדופן כשאלכס בהנחיית אמו המטורללת קמעה החובבת קלפי טארוט, קריאת עתידות ומעט וודו מבין שעליו לכפר על ההרס.
הידידות מתהדקת בין הנער הבריטי לאמריקאי הקשיש, האלמן יוצא וייטנאם שהגידוף האהוב עליו הוא 'בחיי ישו המ***** ואשתו'. אלכס מבקר אותו תכופות ומסייע לו בביתו, ידידו קורא לו בפשטות 'ילד'. השניים יוזמים מועדון קריאה לחובבי ספרי קורט וונגוט (כלבו של מר פיטרסון נקרא על שמו) ו'מילכוד 22' ומר פיטרסון הופך לדמות חשובה בחיי אלכס בנוסף לאמו, האסטרופיזיקאית דר' ויר המגלה עניין רב במקרה ואלי, הלומדת בבית ספרו, גותית בהופעתה ואישיותה ועובדת בחנותה של האם.
המפנה הדרמטי חל כשמר פיטרסון מאובחן כלוקה במחלה נדירה שאין אפשרות לרפא, מצבו ידרדר וימיו ספורים. הוא מקבל החלטה ואלכס מתנדב לסייע לו ולקחתו לשוויץ.
משהו בסיפור עניין אותי. מעבר לכך היו לי ציפיות בשמיים מהספר ממה ששמעתי עליו טרם קריאתו. אממה, הן התבדו חלקית.
עם הכתיבה בה שזורים הומור ורגש חלקים לא מבוטלים שעממו. פירוט יתר שתחילה היה משעשע מפי ילד בן עשר ובהמשך הפך לעמוס מדי. לא גיבוב אינסופי של פרטים מיותרים אבל גרע. חדר המלון בשוויץ, למשל. מכתביהם של אלכס לדר' ויר אחד לשנייה. תיאורים ופרטים שאפשר היה לוותר על חלקם, עובדות ונתונים מדעיים דרך עיני אלכס הילד והמתבגר. בתוך כל אלה סיפור הקשר המיוחד בין השניים שהוא-הוא לב הספר הופך למשהו שטוח יותר, לוקה בחסר. הספר לא ממש מצליח להעביר את הקשר העמוק שציפיתי שיהיה. אלכס עושה המון למענו, החיבה והנאמנות בין שותפים לגורל אקראי עם פער הגילאים אינם מוטלים בספק אך ברמה הרגשית משהו חסר.
2.5 כוכבים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
