על פי הכריכה הקדמית והאחורית, ניתן להבין שהספר הזה הוא על:
*פגיעה של מטאוריטים
*איזה "חנון" אחד וכמה בריונים שעושים לו את המוות בבית הספר
*ילד שיש לו אמא מגדת עתידות
*ידידות מופלאה
*סחר בסמים
אבל בעיניי, יותר מכל, זהו פשוט סיפור עם דמות ראשית, 'אלכס וודס' שמה, שמספרת לנו, הקוראים, בדרכה הייחודית, על חייה, על המחשבות שעוברות בראשה, ועל הדיעות שלה במגוון נושאים שבוערים בעצמותיה.
הקול שמשמיע וודס, הוא קול אחר ושונה, ללא ספק צודק (לפחות בעיניו), ומעורר הזדהות ואמפתיה - אך לצערו הרב של וודס, הסביבה מתקשה להבין אותו ולעכל את מה שהוא בוחר לשדר. ובכך, האמפתיה וההזדהות שחשתי כלפיו, רק מתגברת, דבר המעצים עוד יותר את חווית הקריאה המעניינת שלי עם הספר הזה.
ספר מקסים, וגם משעשע לפרקים (ההומור של אלכס וודס קצת הזכיר לי את ההומור הציני של מגנס צ'ייס מ'האלים של אוסגרד' של ריק ריירדן), שבראשו עומדת דמות ספרותית חיה ובועטת, במעטפת של סיפור חצי-בדיוני-חצי-מציאותי על ידידות מופלאה בין שני אנשים שבאים מרקעים שונים ונפגשים ממש במקרה, וכן, גם על מוות ועל הדילמות שעולות בעקבותיו. מומלץ.

















