ביקורת ספרותית על היקום נגד אלכס וודס מאת גאווין אקסטנס
ספר מעולה

---

הסיכוי שמטאוריט יפגע ישירות בראשו של בן אדם הוא קרוב לאפסי, ובכל זאת - אלכס וודס היה בן 10 כשזה קרה לו. בעקבות האירוע הוא נהיה מפורסם למדי, אבל אי אפשר לומר שזה עלה לו לראש. אלכס הוא החנון האולטימטיבי: הוא אוהב לקרוא, ללמוד ולחשוב. חוץ מצלקת בראש, יש לו גם אפילפסיה וקשיים ביצירת קשרים חברתיים עם בני גילו. אמא שלו לא סתם חד-הורית, אלא מגדת עתידות ומוזרה באופן כללי.

היקום נגד אלכס וודס הוא ספר נפלא מהמון בחינות, אבל אני בוחרת למקד את הביקורת שלי במה שהספר הזה יכול ללמד אותנו על התחום החביב עלי: חינוך. כי למרות שזה כלל אינו הנושא המוצהר שלו, הספר הוא כתב אשמה מהדהד כנגד החינוך השמרני: נגד מערכת חינוך מנותקת מהמציאות היומיומית של התלמידים והמורים, מלאת סיסמאות יפות שאין מאחוריהן שום כיסוי; נגד בתי"ס שמעלימים עין מבריונות; נגד מנהלים שלא מצליחים לראות את התמונה הגדולה, וכשהחנון סוף סוף מעז לעמוד כנגד המתעללים בו - הוא זה שנענש; נגד חברה שנטשה את החלשים והחריגים שבה להילחם לבדם.

אבל למרות זאת, אלכס הוא לא מסכן. להפך. את תאוות הלמידה שלו אף אחד לא יצליח לדכא. מפגש מקרי עם אייזיק פיטרסון - זקן מתבודד שחי בכפר שלו - מוביל לידידות מופלאה בין השניים. אלכס לומד ממנו דברים רבים, בדיוק כמו שהוא לומד ממבוגרים אחרים שנקרים בדרכו - הנוירולוג שלו, חוקרת המטאוריטים, הספרניות בספרייה הציבורית ועוד.

צורת הלמידה של אלכס היא דוגמא ללמידה הטבעית שהיא מנת חלקם של כל הילדים כולם עד גיל 6-5. עד שהמבוגרים מתחילים להתערב להם ולהגיד להם מה חשוב ומה לא. ל"מזלו" של אלכס, המצב הרפואי שלו גרם לו להפסיד הרבה לימודים פורמליים. כך היה לו זמן לקרוא המון ספרים נהדרים (את רשימת הספרים המומלצים שלו תוכלו למצוא באתר של הספר, ביניהם הסדרות של טולקין, פולמן ועוד), ולהתמקד במה שעניין אותו והיה רלוונטי ביותר עבורו.

בגיל 17, אלכס יודע על מבנה המוח, על נוירולוגיה ועל חקר החלל כל כך הרבה, שאין לו שום בעיה לנהל שיחה של שווה בין-שווים עם כל רופא או מדען בתחומים אלה. המגוחך הוא, שמערכת החינוך שופטת אותו כמעט באופן בלעדי על פי הדברים אותם הוא אינו יודע, ולא על פי אלו שהוא כן יודע. המורה לספרות שמוזכר פעמים רבות הוא המייצג את הגישה הזו. כי מערכת החינוך השמרנית מעצם טיבה חושבת שתפקידה לתקן ילדים, במקום לעצור לרגע ולראות עד כמה כמעט כל אחד מהם עשוי להיות גאון בתחום שרלוונטי עבורו. כשילד נפגע פגיעה נוירולוגית קשה בגלל מפגש עם מטאוריט, לא מפתיע שהוא מתעניין דווקא בתחומים האלה.

ותמיהה לסיום: הוצאת כנרת זמורה-ביתן לא טרחה לכתוב ולו מילה אחת על הסופר בשום מקום - לא על הכריכה האחורית, לא בתוך הספר - כלום! מי הוא? האם הוא צעיר, מבוגר, זה ספרו הראשון, השלושים? האם הוא בריטי או אמריקאי? קנדי? נאדה. אני במקום המחבר הייתי נעלבת ממש (הוא אנגלי, אגב. וזה ספרו הראשון. הוא גם צעיר להכעיס - יליד 1983!).

עוד כמה סיבות טובות לקרוא את הספר: קורט וונגוט, אימהות, המתת חסד, השאלות הגדולות של החיים ובכלל, מריחואנה, מאיץ החלקיקים בשוויץ, מוזיאון הטבע בלונדון.
מתאים גם לנוער קורא ומומלץ מאוד מאוד לכל אדם שוחר טוב.

» ביקורות נוספות של ספרים שענת
» ביקורות נוספות על היקום נגד אלכס וודס