ביקורת ספרותית על היקום נגד אלכס וודס מאת גאווין אקסטנס
ספר מעולה

---

ספר פשוט מצוין.
אני מבין שזהו ספר הביכורים של הסופר, ואני מבין בהחלט מדוע הוא זכה לשבחים רבים כל כלך.
הספר כתוב נפלא. האאוטסידריות של הגיבור מעצימה את הסיפור. למרות שמעמד המוכה והחנון הופיע בסיפורים רבים, בעיקר בספרים שהראו שבסוף היום אותו ילד מוכה וזב חוטם הפך לגיבור-על סקסי ונחשק. אלא שכאן הגיבור עדיין לא בשל, עדיין הוא "הרבה מאד ילד", ובכל זאת - גיבור.
ההתמודדות של המחבר עם הנושא הקשה של הציפייה למוות אצל אנשים זקנים ובודדים, הדיון (או הבריחה מדיון) בנושא ההתאבדות בשווייץ עם או בלי סיוע של האדם הקרוב והאוהב ביותר - כל אלו הוכנסו בצורה כשרונית לסיפור ואפשרו (לפחות לי) להתמודד עם הנושא.
היה לי קשה לעזוב את הספר. אהבתי את הגיבור ואת אופן הכתיבה וההצגה שלו. אהבתי את "יושרתו המתמטית" ואת העובדה שהוא אינו יכול ואינו רוצה "לשחק את המשחק" (כמו שההיגיון מחייב על מנת לשרוד).
ובכל נקודה כמעט שאלתי את עצמי - "מה הייתי עושה אם": אם הייתי במקומו, אם הייתי במקום הזקן, אם הייתי במקום האמא.
ספר טוב, מהנה ומעורר מחשבה.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על היקום נגד אלכס וודס