ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

הקלידים הלבנים של הפסנתר הבהיקו לאור אחר-הצהריים הדועך. אצבעות לבנות, דקיקות וארוכות רפרפו על פניהם, מלטפות את הקלידים החלקים, מנגנות מגינות שקטות ועצובות.
נערה מנגנת על הפסנתר. עוצמת עיניים ומפיקה מוזיקה. לא מביטה בדפי התווים- מנגנת בעיניים עצומות, מוזיקה לא מוגדרת, אבל מוזיקה מיוחדת, פשוטה, שקטה, עדינה ועצובה.
הנערה חושבת על פתיתי שלג מסתחררים באוויר. אצבעותיה מפיקות פתיתי שלג מסתחררים באוויר- המוזיקה מדיפה קור ושלג.

המוות מחייך. עיניו בורקות בפניו הלבנות כשלג המסתחרר סביב. עיניו כסופות. כסף ניתך, כעיניו האהובות של הפאפא של ליזל, גנבת הספרים.
הוא לבוש בגלימתו השחורה המפורסמת, וברדס הגלימה על ראשו. צללים מאפילים על שפתיו הדקות ולחייו השקועות. הוא עוצם את עיניו, וברק הכסף נעלם עד ששב ופתח המוות את עיניו, למציאות קרה ומושלגת.

הנערה רואה את הכל בבירור- משפתיו הדקות של המוות עד פתיתי השלג הנוחתים ברכות על פתיתי שלג אחרים.
הנערה מנגנת את הכל בבירור- משפתיו הדקות של המוות עד פתיתי השלג הנוחתים ברכות על פתיתי שלג אחרים.

והנערה פוקחת את עיניה, וכנף הפסנתר השחורה מזכירה לה את רשרוש גלימתו של המוות אוספת את קורבנותיו.


היא לא מנגנת בשביל הקהל הצופה, לא בשביל מורת הפסנתר כוססת הציפורניים, שיושבת על קצה כיסאה המרופד, לא בשביל אביה לבוש החליפה וענוב העניבה, שמביט בה בגאווה בעודה מנגנת, לא בשביל אימה המביטה בה בחיוך, לא בשביל אחיותיה ואחיה המתפעמים מהמנגינה שבוראת אחותם, בין אם זו אחותם הגדולה או הקטנה, ולא ניגנה בשביל אף אחד שנמצא באולם.


היא מנגנת בשביל גנבת הספרים, שאחיה מת ברכבת ונקבר באותו שלג אותו מדמיינת הנערה, בשביל "זאוקרל" ששיערו לימוני ועיניו כחולות, בשביל פאפא כסוף עיניים, מאמא בעלת פני קרטון מקומטות, אבא קומוניסט שגורלו לוט בערפל, אימא פאולה ממינגר שאבדה אי-שם באותו יום בו נקבר אחיה של ליזל, בשביל אילזה הרמן אחת, שספרייתה מקום מצויין לגניבות ספרים נודעות-לשמצה, בשביל מקס ונדנבורג שבנה איש שלג במרתף יחד עם ליזל, בשביל כל אותם שכונו בפיה של המאמא הקרטונית של ליזל "זאוקרל", "זאומנש" או "ארשלוך" , בשביל מגדל הדומינו דמוי הגופה שבנו רודי ואחיותיו, בשביל ארתור ברג וגניבותיו, בשביל "האיש הניצב מעל" ו"מנערת המילים", בשביל כל הדמויות המופיעות בספר, כולל הנזירה מריה והוואטשן החביב שלה. בשביל הסיפור הקטן שעל פי המוות עוסק ב:
ילדה
מעט מילים
אקורדיוניסט
גרמנים פנאטים
מתאגרף יהודי
ודיי הרבה גנבות.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים