ביקורת ספרותית על Hush, Hush מאת Becca Fitzpatrick
בזבוז של זמן

---

תדמיינו שאני עושה קנאקים.
כמה זמן לא קטלתי ספר.
[אני מחממת את עצמי לקראת נפץ אותי. ]
כל כך הרבה אנשים אהבו את הספר הזה. וואו. המון.
אבל אני לא, וזה מה שחשוב.
לספר הזה קוראים Hush, Hush. האש האש.
מה.
"אני בקה פצפצפציק! יש לי חלומות על גברים שקוראים להם להטליא. הם מאוהבים במריונטות חסרות תקווה בשם נורה גריי. ולא רק שלגברים האלה קוראים להטליא- הם גם איבדו את הכנפיים שלהם. יואו. יואו. אני בונה מתח, רייט? ולספר יקראו... רגע. איך נקרא לו? אממ. אולי TRUE DARK LOVE. זה יבנה מתח. רגע. אולי האש האש?"
כאילו, זה מה שהיא חשבה. אחרת אין לי הסבר לשם המפגר הזה.

*בום. תפאורה השתנתה. תמונות מבזיקות על המסך וקול מקריין.*
נורה גריי היא נורה גריי, ילדה נורא נורא רומנטית שכזו. היא ילדה טובה, ומכינה שיעורי בית, ואחראית ובולשיט, עד שפתאום, מגיע, איך לא, הבחור החדש, והחתיך, והאפל, והמסתורי שבאופן פלא יושב לידה. בשיעור ביולוגיה. (בתפקיד: איזבלה סוואן)
{רגע, לא עברנו על זה כבר בדמדומים? כי דמדומים זה לא לעוס מספיק. הקהל רוצה צעצוע לעיסה טרי יותר.
וזה מה שהספר הזה. צעצוע לעיסה.}
פאץ' סיפריאנו הוא החתיך התורן. יש לו שם משפחה דבילי, צלקות של כנפיים ואובססיה לשחור. ברצינות. הבן אדם לובש שחור. כל הזמן. והוא מיוסר. מאוד מיוסר. העיניים שלו שחורות ואפלות וכאלה אומייגאד שיואו עמוקות כאלה אומייגאד הוא כזהה חתיך ואפל ובאד בוי ותעשה לי ילדים אני מתה. (בתפקיד: סטודנט גותי לאומנות מברלין) והוא מלאך נופל. (זה כאב כשנפלת מהחלומות המיוסרים שלך על אפלה וגותים?) {עלוב. אני יודעת.}
וי סקיי היא זו שפונים אליה ב"תקשיבי מאמי". או זו שברוב חוצפתה לקחה את השם שלי- ושמה אותו כשם משפחה. ואז היא לקחה אות כשם הפרטי שלה. (וואטס וורונג וויט יו גירל)
יש את הקלישאות של קבוצות שנשים פותחות כשיש להן קראש על מישהו, והן מנתחות פסיקים ונקודות ואימוג'יז למוות. אז וי נמצאת בחברי הקבוצה: אומייגאד פאץ' הזה חתיך למות והוא מיוסר וזה כזה ראר.
(בתפקיד: הצד השני של "תקשיבי מאמי")
מרסי מילר היא הנמסיס של נורה גריי. והיא די דפוקה.
קוראים לה מרסי. כמו בצרפתית.
כן, אני פשוט אשתוק.
(בתפקיד: זאתי שעוברת ושואלת Parler français?)

*המסך מחשיך. שומעים ברקע את הקריין צורח: עזבו אותי מהדמויות הדפוקות האלה*

אני מבינה אותך, קריין יקר. מבינה. אותך.

"נורה גריי היא נערה שאפתנית ותלמידה מצטיינת שהתייתמה מאביה לפני כשנה. היא יושבת ליד חברתה הטובה ביותר, וי, בשיעורי ביולוגיה. יום אחד מחליט המורה לשנות מקומות, ונורה נאלצת לשבת לצד תלמיד חדש ומסתורי בשם פאץ'. נדמה כי פאץ' יודע על נורה הרבה יותר משעליו לדעת, ואולי אפילו יותר מנורה עצמה, ולאחר כמה מקרים מסתוריים ולא-צפויים שקורים לנורה - שפאץ' כנראה מעורב בהם - נורה מתחילה להיות אובססיבית לגבי זהותו האמיתית. רצונה לגלות עליו עוד ועוד מגלה לה בסופו של דבר שפאץ' הוא בעצם מלאך שנפל מגן-עדן שמתכנן להרוג אותה על-מנת להפוך לבן-אנוש. לפאץ' יש דרך אחת ויחידה להפוך לבן אנוש והיא להקריב את נורה. דבריה, חברתו לשעבר של פאץ', גם כן מלאכית שנפלה, מנסה לשכנעו לחוס על חייה של נורה ואף להצילה, וכך להפוך למלאך שומר ולשוב לחיות איתה בגן-עדן. פאץ' מתנגד להצעתה בכל תוקף ונצמד לתוכניתו המקורית, להרוג את נורה, אך המצב מסתבך כשהוא מתאהב בה."

די. לא. רדו ממני. עזבו אותי. למה אני צריכה את זה בחיים שלי. די. לא. מאוס. נמאס. רדו ממני. עזבו, שחררו, פרשו. די. מה אני צריכה את זה בחיים שלי.

נורה גריי היא נערה סמרטוט שמשקיעה בלימודים כי זה מסתדר לעלילה, שהבאד בוי ימשוך את הגוד גירל למעשים רעים שכאלה כמו השם ישמור להזניח את הלימודים. היא גם התייתמה מאבא שלה לפני שנה, כי שוב, העלילה שלנו תובענית. היא יושבת ליד וי בשיעורי ביולוגיה. אחלה. פיסת מידע שתועיל לי בחיים. והמורה מחליט לשנות מקומות, כי כמו (אף אחד מאיתנו) כולנו, הוא סקרן לדעת מה יהיה בין נורה גריי לפאץ' בלהבלה לטיני משהו בין הגוד גירל לבאד בוי. ונורה נגררת, נאלצת, מוכרחת, לשבת ליד החתיכוש החדש והמיוסר והמסתורי. והוא מעורב בחיים שלה. הוא שם כל הזמן, כמו סטוקר, עד שגם נורה, זונחת את המרקרים והעטים, ופונה לסטוקריות. והיא אובססיבית. והיא מייגעת. והיא מגלה שפאץ' הוא מלאך שנפל כי הוא TOO COOL FOR HEAVEN כזה ומיוסר. והוא רוצה להרוג אותה. גם אני. אבל הוא מתאהב בה. וזה מיוסר והוא לא יודע מה לעושת ומסכנצ'יק רחמים בכי בכי בוהובוהו.

*רגעים קצרים מאוד מאוד של רצינות*
הספר הזה אפל. באמת, הוא נורא אפל. בקה שפכה עליו אפלה כמו שאני שופכת מייפל על הפנקייק שלי- וזה הרבה, אנשים.
הספר הזה במחברת המוות שלי.
למרות שפרשתי בפרק שמונה. הרגיש לי כאילו זה עם השפם כל הזמן צועק עליי.
*
זו אחת הביקורות האיכסה.
אבל גם הספר איכסה.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על Hush, Hush