ביקורת ספרותית על ארנה 1 - ציידי העבדים - ארנה #1 מאת מורגן רייס
בזבוז של זמן

---

דיסטופיה.
אני אוהבת את המילה הזו.
דיסטופיה. דיסטופיה. דיסטופיה.
*
מצטערת, אנשים, זה היה בלתי נמנע.

הגעתי למסקנה המתבקשת שאני גרועה בבחירת ספרים.
אם לא מייעצים לי או שאני עושה תחקיר מעמיק לפני- אני בוחרת ספרים שהמילים "זוועת עולם" דלות מכדי לתאר אותם.
והמילים האלו בהחלט לא דלות, אז זה וודאי אומר משהו.
*
זה נשמע מרושע, (ARENA ONE: SLAVERUNNERS) זו כריכה דיסטופית, (פשוט תחפשו בגוגל, הקישור ארוך מידי) זה אמור להיות דומה למשחקי הרעב. למה לא?
#סיבה_מספר_אחת: במשך כל הספר הייתי בטוחה שזה משחקי הרעב המאוד כתום.
הכירו את ברוק.
היא בת שבע שערה, מנסה לפרנס את אחותה בדוחק ולהישאר בחיים ולא לגווע ברעב.
(כן, גם אני התחלתי לחשוד בשלב הזה.)
היא בתו של לוחם מארינס שלימד אותה את כל מה שהיא יודעת, (אתם בטוחים שזה לא פאנפיק של איזו פאנגירל?) ולמיטב ידיעתה גם מת. (רגע. מאיפה זה הגיע? זה כל כך לא צפוי!) בכל אופן, הוא לא בתמונה, אוקיי?
היא, אחותה ואימא שלה, חיות בבקתה עלובה. היא אוהבת את אחותה הרבה יותר מאשר את אמא שלה.
אופס. היא ואחותה חיות בבקתה עלובה, ואין להן אימא. בכל אופן- וכמעט קופאות מקור בלילות, ומרעב בימים. או בכל היממה. בדרך כלל פרים נרדמת על הכורסא שמול האח. אוי, שיט. ברי.
הן מסתתרות שם, בבקתה על הר, מבודדות מכל העולם, כדי שציידי העבדים לא יתפסו אותן, יגררו אותן לארנה (יש לך את זה ביותר העתקה ברורה?), שם הם נלחמים עד מוות. (אוי, יש לך את זה.)
ברוק יוצאת להשיג אוכל ומשאירה את אחותה לבד, ואז, כשהיא חוזרת, היא מגלה שאחותה נחטפה. (וזה ברור שדווקא כשברי מתחננת שברוק תישאר וכשהיא לא נשארת יקרה לה משהו)
ואחות מסורה כמו ברוק יוצאת למבצע להצלת אחותה הקטנה!
כפי שכתבה lawliet בביקורת שלה:
"גיבורה בת 17 - יש
אחות קטנה - יש
עולם אפוקליפטי - יש
נער שמגיע משום מקום - יש
קרבות עד המוות – יש
אוקי אנחנו מוכנים, יאללה כותבים את משחקי הרעב מחדש" .
יש איזשהי סדרה רוסית, שמגוללת את עלילותיה של "טניה גרוטר", ולא, לא רק לכם השם "גרוטר" נשמע כמו הד רוסי לשם "פוטר".
הוריה נרצחו על ידי המכשפה צ'וּמה-דלְטוֹרט, היא שרדה עוד בינקתה - והמכשפה נעלמה, היא חשבה שהוריה נהרגו במפולת שלגים, יש לה כתם לידה מוזר על אפה, היא ננטשה בפתח בית משפחת דורנייב, משפחת דורנייב התייחסו אליה רע, אך אהבו את בתם פנלופה (פיפה(,עד גיל 10 היא לא ידעה דבר על קסמים, עד שהוזמנה אל בית הספר טיבידוקס קסמים, ההגעה אל בית הספר נעשית רק באמצעות טיסה והתעתקות, יש לה שני חברים טובים, היא שחקנית דרקונבול מצוינת ומצטיינת בתעופה על קונטרבס, צ'וּמה-דלְטוֹרט תרה אחר קמע ארבעת היסודות, המוחבא כשומה על אפה של טניה, סצנות השיא מתרחשות במרתפי בית הספר, טניה וחבריה נאבקים בצ'וּמה-דלְטוֹרט ומשרתהּ, הם מנצחים - אך הקמע מושמד.
מיותר לציין שרולינג תבעה את הסופר של הסדרה, והיא נאסרה להפצה מחוץ לרחבי רוסיה.
סוזן קולינס יכולה לתבוע עשרות סופרים ולהרוויח מיליארדים. או עוד מילארדים.


#סיבה_מספר_שתיים: אמינות זה מוצר צריכה בסיסי.
הכירו את ברוק.
נערה בת שבע עשרה, ילדת שמנת מתוקה שבאופן פלאי- הצליחה לעשות מבין התשובות הבאות:
א'. לשמור על האופנוע של אבא שלה תקין במשך שלוש שנים של טמפרטורות מתחת לאפס ואינספור סכנות להתקלקלות מובטחת
ב'. לדעת לנהוג על האופנוע הזה
ג'. לנהוג בו במהירות מטורפת למרות שהיא לא יודעת לנהוג וזה פאקינג אופנוע שעמד ככה במשך שלוש שנים
ד'. כל התשובות נכונות
ה'. אף תשובה אינה נכונה. כאילו, באמת, היא בת אדם.

והתשובה הנכונה היא:
ד'. לא ראיתם את זה בא, נכון?
נכון?

לא נכון.
כי ברור שברוק המוכשרת שלנו תצליח לעשות את כל הדברים האלה. וברור שאופנוע יכול לפעול על משהו שאני לא זוכרת מהו אבל הוא בפירוש לא דלק.
וברור שהיא תצליח לשרוד ארבע תאונות דרכים ולצאת מזה בנס. אם ניסים היו מפוזרים באופן שווה בין בני האדם, ברוק כבר הייתה מתה.
הייתי מוכנה להסתפק בצליעה, רגל שבורה, קרסול נקוע, כתף מפורקת, דימום פנימי, שריטה, חבלות יבשות, פצעים זיהומיים, זעזוע מוח, מוות, (בת של רופא, אנשים) אבל שיקרה לה משהו!
אור כתב, "נופלת מאתיים מטרים, וממשיכה להילחם, הופכת להיות הניצולה היחידה באוטובוס מלא אנשים לאחר שנורה לכיוונם טיל אר פי ג'י, ואיכשהו שורדת בדרכים הזויות ולא אמינות בשיט כל מכשול, בשילוב משפטים כמו; "אני לא מאמינה", "איזה מזל!""
גם אנחנו לא מאמינים, ברוק. גם אנחנו.

#סיבה_מספר_שלוש: אין דבר כזה צירופי מקרים .
הכירו את ברוק.
נערה בת שבע עשרה שבמקרה היא פוגשת נער נוסף, בגילה, שגם אחיו הקטן נחטף. יש להם המון תחומי עניין משותפים בראש שלי.
"אז, מה, במקרה גם אתה גרת ממש קרוב אליי ואחיך נחטף?" מהנהנת ברוק באהדה.
"כן," פולט בן. "חרא, הא?"
"לגמרי. אה, תגיד, אתה מת על אחיך הקטן ובשום סיכוי לא היית שולח אותו לאבדון או שילך לעזאזל מצידך?" נועצת ברוק מבט נוקב בבן. הוא שוקל להגיד את האמת המרה, אבל נרעד ופולט שקרים.
"מה, מי הא-אח- הרע ש-ש-שישלח את אחי-חי-חיו הקט-טן למוות מובטח, הא?" הוא מגמגם בעצבנות.
"כן, לגמרי," משקרת ברוק. כי, הרי, מי לא קיווה פעם אחת לפחות שאחיו הקטן ייעלם?
"אז, מה," אומר בן. "את הולכת להציל אותה?"
"כן," מתרגזת ברוק. "ואם אני אמשיך לפטפט איתך היא תמות," אומרת ברוק בהתרסה, כפות ידיה על ההגה של האופנוע. היא פונה ללכת לפני שבן קורא, "רגע, חכי, אני גם רוצה להציל את אחי," הוא מסנן.
ואיך היא פוגשת אותו במקרה, לעזאזל?
הסופר/ת הית/ה צריכה דמות גברית. ואז היא/הוא בראו אחת כזו והציבו אותה במקום שבו ברוק תגיע אליו במקרה.
אני חושבת שמורגן רייס הבריז/ה מהשיעור החשוב הזה. חוליאן קאראך, או קרלוס רואיס סאפון יכולים לסכם לה אותו באופן מדהים.
"צירופי המקרים הם אינם אלא הצלקות שמותיר הגורל."- חוליאן קאראך, צלה של הרוח מאת קרלוס רואיס סאפון, עמוד 414.
כן, גם אני מזועזעת מכך שהעזתי לשים ציטוט מדהים מצלה של הרוח ליד ספר מגעיל. זו טרגדיה, מצידי שתסקלו אותי באבנים.

#סיבה_מספר_ארבע: גיבורתנו המסורה והגנבת בעלת המזל המפוקפק, משאלת המוות וחסרת חוש הכיוון.
הכירו את ברוק, שבזה הרגע-
בום. התנגשות חזיתית. יצאה בנס.
נכון, כבר כתבתי על זה. אבל השאלה שלי עכשיו היא: למה לעזאזל היא מתנגשת בכל כך הרבה אנשים/מכוניות/חפצים. למה היא מגיעה בכלל למצב כזה?
חוסר חוש כיוון, לא יודעת לנהוג, ומשאלת מוות. או שהיא סתם נורא אוהבת לנפץ לאנשים אחרים את המכונית.
אה, כן. וגם קצת דרמה. הרי איך נגמור את הפרק מבלי למתוח את הקוראים ואולי לבשר להם שברוק עומדת למות?
ולכן, בנימוס מרבי ובשימוש הולם של המקלדת, אני אגיב.
אוך-&^%$#-לעזאזל-איתכם-סופרים-מניאקים-@%$%%^-שמנסים-בכוח-אבל-לא-()@$)&$-עובד-להם.

#סיבה_מספר_חמש: ניסיונות נואשים להוכיח שזהו סיפור לנוער עכשווי. או הוספת דרכי הרבייה האנושיים במטרה לזעזע.
רגע.
לא אמרנו שהם נחטפים לארנה? להילחם עד מוות וכל זה?
זו הייתה העסקה!
אבל הסופר/ת החליטו שהארנה משום מה דומה מידי למשחקי הרעב, אז הם החליטו, כאמור, להוסיף את דרכי הרבייה אנושיים (לאלה מכם שיש להם אינטרנט שמתאפיין בחיבה בלתי מוסברת לפירות) במטרה לזעזע.
במקום שברי המתוקה והשברירית תישלח לארנה, הם שולחים אותה להיות שפחת מין.
ברוק מגיעה דקה לפני שאדם שמן גוהר מעל אחותה הקטנה ואונס אותה.
אה, כן. ובנוסף לכל יש לה טיימינג מטורף.
ועכשיו- מחשבה קרה.
אם ברוק הייתה מגיעה דקה מאוחר יותר. וברי הייתה נאנסת.
הסיפור יכל להיות שונה לגמרי. לא רק מטומטם ודבילי ומתיימר. גם מזוויע.

זו הייתה ביקורת חופרת שעצבנה גם אותי.
הלכתי לאכול שוקולד.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על ארנה 1 - ציידי העבדים - ארנה #1