ביקורת ספרותית על מישהו לרוץ אִתו (איתו) מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

מישהו לרוץ איתו...
טוב, איך מתחילים??
אני יודעת שכל מה שאכתוב עכשיו יהיה חיוור לעומת החוויה הכמעט מיסטית שבקריאת הספר....
כשהתחלתי לקרא את מאה העמודים הראשונים אמרתי לעצמי-' וואי,כשאסיים את הספר הזה,אני מוכרחה להעניק לעצמי מדליה, מ ו כ ר ח ה'
אחרי שסיימתי אני מעניקה את המדליה לדוד גרוסמן :) שכוייח!
אין צורך שאפרט על העלילה... כבר טובים ממני עשו זאת.
אנסה לספר מעט על התובנות שעלו לי במהלך הספר.
אבל- לפני כן, אני רוצה לברך את עצמי... ותענו אמן בכל הכח :) מי יתן והגבר שלי ידמה במעט לאסף, גיבור הספר ;C
אחת התובנות הכי משמעויות היא ללכת עד הסוף... לא לוותר באמצע גם כשזה הכי נח... אני לא יודעת אם כותב הספר לקח בחשבון כל משמעות ופרשנות ששם הספר שלו יכול לקבל, אבל אני לוקחת את זה ממש כמוטו-אתה צריך משמעת, ואם אין לך,תקח מישהו שיהיה איתך.. אתה מוכרח לרוץ? אתה מתמוטט בדרך? אז שיהיה לך מישהו לרוץ איתו. העיקר אל תוותר. תגיע בסופו של דבר.. תמצא את תמר, תצילי את שי, תצילו את עצמכם, תמצאו אהבה.
מה שכיף בקריאה הזו,שלמרות שיש "הפייאנד" המסר שמועבר הוא שרק אחרי יגעתי ומצאתי-תאמין. התהליך הזה לא פשוט. אין הנחות, תקבל מכות בדרך,תגיע למעצר,תגור אפילו בתוך מערה שכוחת אל ותקבץ נדבות... אבל בסוף תגיע... תגיע!
הספר מקסים,כתוב נפלא,לא מיתמר להיות מה שהוא לא, מדהימה ההתאמה המופלאה של כל תכונה,מעשה,סגנון דיבור ותגובה לדמות שלה,לגיל הדמות. גרוסמן לא הפך נערה בת 16 לאיזו חיית הורמונים או ליפהפיה על אנושית. בחור בן 16 הוא בן 16 ולא יותר. הכל מאוד מאוזן,הגיוני ואמין.
רק מה... שמתי לב שהרבה סופרים,ודווקא הטובים שבהם שמודעים לעובדה שכל חלק בסיפור צריך להיות אמין, נוטים להעלים דמויות שבפועל הן מאוד מרכזיות. ניתן לראות את האמתלה הלא מאוד ברורה של "ההורים
של אסף טסו לחו"ל" זהו, הם לא בסביבה.. ואחרי יומיים הם הולכים לטיול במדבר. בדיוק ל----3 ימים! איזו השגחה עליונה...
אבל זה בסדר. גם כשזה מעט מאולץ.
גם את ההורים של הארי פוטר הרגו ואת ההורים של סינדרלה ושילגיה... אז זה בסדר.
ספר מצויין, מרתק ומומלץ מומלץ מומלץ!
באמת מכל הלב.
אןסיף מומלץ אחד אחרון.
ו...זהו,סיימתי.
תהנו :)

» ביקורות נוספות של נשומלה
» ביקורות נוספות על מישהו לרוץ אִתו (איתו)