“ספר שנכנס לך ישר ללב כמו חץ אינדיאני מורעל, ומשאיר אותך לחשוב עליו גם כשאתה לא קורא! אם הייתי במערכת החינוך, הייתי ממליצה להכניס אותו כספר קריאת חובה החל מגיל 14! העלילה במשפט- ג'יימס פריי מכור כבד לכל סוגי הרעלים האפשריים מאלכוהול, קראק ועד לדבק תעשייתי מוצא את עצמו על סף מוות כשהגמילה היא האפשרות היחידה שלו להישאר בחיים. מודה, בחיים לא התמכרתי למשהו... התחלתי לעשן כמו רבים וטובים בגיל”

“יש אנשים פדנטיים בעולם. מה לעשות, זו לא אשמתם, אבל הם סובלים. אחי, למשל, סובל אם מישהו צובע משטח בצורה לא אחידה ומשאיר בפנים נקודות לבנות שלא נצבעו. כשאני מבקרת במרפאה אני רואה שם את אחד הקשישים המבקרים קבוע, כשבכל פעם לפני שהוא יוצא הוא מיישר את השטיחון בכניסה, כך שיקביל *בדיוק* לקווי המרצפות. יש אנשים שחייבים שהחפצים בבית יהיו מיושרים לפי קו המדף, שהמפה תוחלק על השולחן ותיפול בצורה אחידה מכל צדד”

“מכירים את זה כשאתה רואים בסרט מישהו חוטף בעיטה בביצים והאינסטינקס שלכם זה להתקפל בכיסא שלכם למרות שלא קרה לכם כלום? זו בערך הייתה ההרגשה שלי במשך כל הספר. הצורה המדהימה שבה מעביר ג'יימס פריי את הכאב שעבר עליו (או על דמותו הבדיונית, אם חייבים להתוודות) הצליחה להחזיק אותי בכאבים במשך כל הספר. עקירות שיניים בלי הרדמה, הוצאת ציפורניים, הקאות, הלקאות עצמיות וכל דבר שעובר נרקומן לשעבר במרכז גמילה.”

“כשאני בוחרת איזה ספר לקנות או לקחת מהספרייה אני קודם כל מסתכלת על הכריכה. אז בגלל שיש לי אופי של בחורה שמנמנה ( בדיחה שתמיד אומרים עליי) כשראיתי משהו שנראה כמו סוכריות מיד לקחתי את הספר וקראתי את התקציר. תקציר שכלל לא רמז על המהות של מה שאני עומדת לקרוא. התמכרות. כל התמכרות היא שלילית, מציפה, ממלאת ומחריבה כל מחשבה הגיונית ובחירה עצמית וצלולה ברגע מסוים, אבל ג'יימס התעקש. הוא החליט שאם הוא”

“ספר שנכנס לך ישר ללב כמו חץ אינדיאני מורעל, ומשאיר אותך לחשוב עליו גם כשאתה לא קורא! אם הייתי במערכת החינוך, הייתי ממליצה להכניס אותו כספר קריאת חובה החל מגיל 14! העלילה במשפט- ג'יימס פריי מכור כבד לכל סוגי הרעלים האפשריים מאלכוהול, קראק ועד לדבק תעשייתי מוצא את עצמו על סף מוות כשהגמילה היא האפשרות היחידה שלו להישאר בחיים. מודה, בחיים לא התמכרתי למשהו... התחלתי לעשן כמו רבים וטובים בגיל”

“יש אנשים פדנטיים בעולם. מה לעשות, זו לא אשמתם, אבל הם סובלים. אחי, למשל, סובל אם מישהו צובע משטח בצורה לא אחידה ומשאיר בפנים נקודות לבנות שלא נצבעו. כשאני מבקרת במרפאה אני רואה שם את אחד הקשישים המבקרים קבוע, כשבכל פעם לפני שהוא יוצא הוא מיישר את השטיחון בכניסה, כך שיקביל *בדיוק* לקווי המרצפות. יש אנשים שחייבים שהחפצים בבית יהיו מיושרים לפי קו המדף, שהמפה תוחלק על השולחן ותיפול בצורה אחידה מכל צדד”

“מכירים את זה כשאתה רואים בסרט מישהו חוטף בעיטה בביצים והאינסטינקס שלכם זה להתקפל בכיסא שלכם למרות שלא קרה לכם כלום? זו בערך הייתה ההרגשה שלי במשך כל הספר. הצורה המדהימה שבה מעביר ג'יימס פריי את הכאב שעבר עליו (או על דמותו הבדיונית, אם חייבים להתוודות) הצליחה להחזיק אותי בכאבים במשך כל הספר. עקירות שיניים בלי הרדמה, הוצאת ציפורניים, הקאות, הלקאות עצמיות וכל דבר שעובר נרקומן לשעבר במרכז גמילה.”

“כשאני בוחרת איזה ספר לקנות או לקחת מהספרייה אני קודם כל מסתכלת על הכריכה. אז בגלל שיש לי אופי של בחורה שמנמנה ( בדיחה שתמיד אומרים עליי) כשראיתי משהו שנראה כמו סוכריות מיד לקחתי את הספר וקראתי את התקציר. תקציר שכלל לא רמז על המהות של מה שאני עומדת לקרוא. התמכרות. כל התמכרות היא שלילית, מציפה, ממלאת ומחריבה כל מחשבה הגיונית ובחירה עצמית וצלולה ברגע מסוים, אבל ג'יימס התעקש. הוא החליט שאם הוא”