ביקורת ספרותית על מוות רך מאוד - [כריכה קשה] - נובלה # מאת סימון דה-בובואר
ספר מעולה

---

"אוי,היא כותבת כל כך יפה אבל כל כך עצוב!" קוננה הספרנית כשבאתי לקחת את הספר.
לא יצא לי לקרוא עד עכשיו את הספרים של סימון דה בובואר,אז לא ידעתי למה הספרנית מתכוונת.
וכן,זה עצוב.אז תכינו טישו.

סימון דה בובואר חושפת פה את מערכת היחסים שלה עם אמה.מערכת יחסים אמביוולנטית (אוי כמה אני שונא את המילה הזאת).מצד אחד,היא כועסת על אמא שלה שכל הזמן כרתה לה את היצירתיות בצורה ברוטלית.אבל מצד שני,היא יודעת להעריך את ההקרבה שהיא עשתה,שהיא נתנה לעצמה להפוך לאמא ולא יותר,כאילו ויתרה על עצמה ועל האופי שלה והפכה לבעלת תפקיד.

הספר עצמו מדבר על ימי האחרונים של האם.מה שהתחיל כשבר בעצם הירך התגלה כסרטן אלים.האם חיה במין אפלה,מין נמנום חושים שמשרות עליה בנותיה.הן בוחרות לא לספר לה שהיא גוססת,אלא לתת לה להניח שהכול בסדר ועוד מעט היא משתחררת מהבית חולים.אבל הספר לא מדבר על רק הסוף,אלא גם על ההתחלה.דה בובואר קופצת מההווה לעבר,לזמן שהיא הייתה ילדה ואמא שלה טיפלה בה (בשונה מעכשיו שהיא מטפלת בה).היא משערת שאולי אמא מעדיפה אותה כסוג של דרך להחזיר ליקום,על זה שבילדותה שלה היא הייתה הבת הלא מועדפת.ככה,האם עושה את מה שהיא שנאה שעשו לה (מין צחוק הגורל).

הספר הוא מסמך רגיש,שמכולו עולה נימה של אבל.הסופרת מנסה לברוא מחדש את אמא שלה ומנסה לצייר לקוראים את כל דמותה של האם-על צדדיה החיוביים ועל צדדיה השליליים.הכותרת עצמה,"מוות רך מאוד",היא סותרת,הרי איך מוות יכול להיות רך?
כל מוות הוא אלים,כי בכל מוות נקטעו חייו של אדם,בכל מוות אדם הפסיק להיות אדם והפך לחפץ,למשהו חסר חיים.

בסוף הספר קיימת אחרית דבר,שמכניסה קצת פן פסיכולוגי לסיפור ועושה לו ספק ניתוח ספק תיאוריית תזה שלמה.חוץ מזה שהיה כתוב שמה קוראות (אפליה!) ולא קוראים,הסכמתי עם הרוב.אחרי אחרית הדבר היה גם קטע שלם של זוג פסיכואונקולוגיות.את הקטע הזה כבר לא טרחתי לקרוא.זה הרגיש יותר מדי כמו העלונים שמחלקים בקופת חולים,"מישהו כבר מת?זה לא סוף העולם".השתמשו בספר כנקודת מוצא (למרות שכמעט ולא התייחסו אליו) לפי מה שקראתי (קראתי את העמוד הראשון של זה).בקיצור,לדעתי לא היה מתאים במיוחד לשים את זה.

אסיים רק ואומר שמדובר בספר רגיש,והייתי רוצה לקרוא עם ספרים שלה (הלוואי ולא הייתי בספרייה כל כך דלה...)

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על מוות רך מאוד - [כריכה קשה] - נובלה #