ביקורת ספרותית על מוות רך מאוד - [כריכה קשה] - נובלה # מאת סימון דה-בובואר
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 בנובמבר, 2013
ע"י איור וודה


לא מזמן קראתי את סיפור חיי נישואיהם של סארטר ובובואר. לא אהבתי את דמותה של בובואר כפי שהשתקפה בספר. לא משום שיפוט ערכי על הזוגיות הפתוחה שלהם, אלא דווקא מהמקום בו היה לה כל כך קשה לקיים את ההסכם, כמה קנאה וכאבי לב עברו עליה. כמה קשה היה לה לקיים את מה שהטיפה לו במציאות חייה. אפשר להבין כמובן שסארטר כישף אותה, קשה להבין, דווקא מפני שזו היא מראשונות הפמיניסטיות, אישה חופשייה ועצמאית כשלעצמה הסכימה לוותר ולהקטין את אישיותה מולו. חשבתי שלא ארצה לקרוא אותה שוב, אך הנה יצא לאור בתרגום מחודש של מיכה פרנקל ספרה " מוות רך מאוד". מיכה פרנקל כבר תרגם את הספר פעם בתחילת שנות השמונים, כעת התרגום עודכן. לא יכולתי שלא להכריח את עצמי להתנתק מדעתי על האישה ולקרוא שוב את הספר.

לעתים אי אפשר להתעלם מהמפגש הראשוני, עם העטיפה. כאן, ספר בכריכה קשה, עם סימניה אדומה תפורה אליו, כמו פעם. העטיפה בצבע תכלכל ועליה מודפסות זוגות ידיים קושרות, או מתירות קשר בחוט. כל כך מתאים לספר. כבר אמרתי כנראה בעבר שעטיפות הספרים מזה כמה שנים הפכו לפרשניות מוקדמות או מקבעות מצב רוח פנימי של הספר.

בובואר אמיצה מאוד כשהיא כותבת סיפור אמיתי על יחסיה עם אמה. האשימו אותה שזה סגירת חשבון משפחתי, אך ככל שהקריאה מתמשכת מגלים עד כמה עמוקה התובנה שלה ואומץ הלב שלה להגיד דברים שלא כולם יכולים להודות בהם.

http://cafe.themarker.com/post/445302/
נו, יש לי בלוג שם
אז נהנת לקרוא מה שאנשים כותבים שם
תודה רבה
פשוט סיקרן אותי מה אומרים על הספר כשסימתי לקרוא מכיוון שהנושא טעון מאוד וקשה
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ