ביקורת ספרותית על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002) מאת ויליאם גולדמן
ספר מעולה

---

לא קל לכתוב ביקורת על הנסיכה הקסומה. למען האמת, לכתוב ביקורת בכללי זה לא עניין של מה בכך (כשאתה כותב ביקורת אתה צריך לשים לעצמך דגש על קהל היעד שיקראו אותה ויאהבו אותה. אתה צריך לגרום לכמה שיותר אנשים, שיאהבו את הביקורת. וזה די קשה, כי לכל אחד יש טעם משלו. עכשיו אתה בטח חושב לעצמך שהכי טוב לחשב את מספר האנשים שאוהבים את סגנון הכתיבה שלך בביקורות שלך ולהשוות אותם אם אלה שלא אוהבים אותו. זה נשמע פשוט אבל... איך תחשב אותם בדיוק? ייקח לך שעות על גבי שעות! וחוץ מזה, יש מצב ששני אנשים יאהבו את אותה ביקורת ובביקורת אחרת רק אחד מהם יאהב אותה והשני לא כל כך.)
אבל בכל זאת, לקחתי את הסיכון, השקעתי קצת מזמני והחלתי בכתיבת הביקורת.


לפני שאדם כותב ביקורת, (כמו שכבר אמרתי) הוא צריך לקחת את הסיכון שיש כמה אנשים שלא כל כך יאהבו את הביקורת ואפילו יכתבו לך משהו מעליב (כמו למשל: "ויליאם גולדמן מתהפך הרגע במשכבו" או: "יש לך הרבה שגיאות כתיב. סבלתי הרבה מקריאת הביקורת הזו") ולכן הוא צריך להוסיף מן אזהרה כזו. אזהרה מודגשת אבל. שכל אחד יוכל לשים לב אליה (האזהרה הזו בעצם תחסוך את הקריאה לאנשים שלבטח לא יאהבו את הביקורת)
אז הנה האזהרה שלי:
אזהרה: הביקורת עלולה להכיל מספר לא מבוטל של סוגריים והערות שוליים. אתם יכולים להתעלם מהן. אף אחד לא מחייב אותכם לקרוא אותם.
נחמד, אה?

אז עכשיו אני יכול סוף כל סוף להתחיל בביקורת!
***

לפני שנים רבות, בבית אחד בעיר עלובה ומעורבת במרכז הארץ (שיש בה אוכלוסייה מעורבת. כלומר, ערבים ויהודים חיים שם ביחד. ולא תמיד הם חיים בשלום.) ישב לו נער צעיר אחד וקרא את הנסיכה הקסומה. הוא עלעל בדפי הספר בעצבנות ולא הבין לעזאזל מה רוצים ממנו. מה זה כל הקיטש הזה?! הוא שאל, כמעט צרח, בלבו.
כמובן שלא עבר היום, והוא החזיר את הספר לספרייה.
סלמאת
(אבל הסיפור הזה עדיין לא נגמר.)
כעבור כמה שנים, בהווה הלא רחוק, באותו בית ובאותה עיר עלובה ומעורבת במרכז הארץ, ישב לו אותו נער (שכבר התבגר) וקרא שוב את הנסיכה הקסומה (אין צורך לספר לכם איך הגיע לידיו שוב העותק, ואיך הוא החליט לקרוא אותו אף על פי שהוא שנא אותו בילדתותו. אני לא רוצה לגזול מזמנכם, ולכן אגיד רק שהנער הזה השתנה. כן, פשוט כך.)
הוא קרה את התקציר ולא הבין.
הוא לא הבין איך כל העולם (חוץ ממנו) כבר מכיר את כל הדמויות בנסיכה הקסומה (את וסטלי נער החווה התמים ורדוף האהבה, את מרגנית האישה שרק ברגע האחרון נזכרה להעניק לו תשומת לב לאחר שנים רבות של אי תשומת לב, את איניגו הסייף הספרדי שכל יעודו בחיים הוא לנקום במות אבין, את פזיק הענק הטורקי חובב החריזה שאהב לעקור עצים במו ידיו, את הסיצליאני הערמומי והאופטימיסט הניצחי, את הנסיך המפרדניק המגושם והסרטני שאהבתו לציד עולה על אהבתו למלחמות ובעצם לכל דבר, על שודד הים הנורא רוברטס, על האציל בעל 6 האצבעות ועוד דמויות רבות ומשונות)
בעצם, אני חושב שמה שהיה כתוב על הכריכה האחורית היה בעצם סוג של-
ספויילר
ואני מגדיר את עצמי כאחד ששונא ספויילרים (זה הורס לי את החשק לקרוא את הספר. לא משנה איזה ספויילר זה, קטן או גדול. למזלי לא נחשפתי לספויילר בהארי פוטר, ולכן במזל קראתי את הסדרה. תהיו בטוחים שאם הייתי נחשף לספויילר בהארי פוטר, לא הייתי קורא תספר והדבר הכי חשוב שהיה יכול לקרות הוא שבכלל לא היו קוראים לי זה שאין לנקוב בשמו)
אז אתם בטח מניחים שלא קראתי את הספר הזה בסוף. ובכן, טעות בידכם, כן קראתי אותו.
למען האמת, הספויילר רק עשה לי חשק לקרוא תספר. להכיר את הדמויות המפורסמות (שנראה שכל אחד בעולם הזה מכיר), לדעת בעל פה ציטוטים מפורסמים (כנ"ל) ועוד ועוד דברים מיוחדים שכל אחד מכיר ורק אני לא.
אכן, יש לי חוסר השכלה נוראי.
אבל לאחר הקריאה... לאחר הקריאה ידעתי הכל.
הכל מהכל. הכרתי דמויות מקסימות, משעשעות ושובות לב, ציטוטים חכמים ויפים, והכרתי סופר שבכלל לא קיים.
ס. מורגנשטרן
אכן, כל הסיפורים נכונים. ס. מורגנשטרן לא באמת כתב את הספר הזה (וגם לא גרסה אחרת. שום כלום!) מי שכתב אותו הוא לא אחד מאשר ויליאם גולדמן (ולמי שתוהה, ההקדמה הארוכה הזו בת ה-50 עמודים היא בעצם שקר אחד גדול.)

זהו, אני חושב שסיימתי. כל הכבוד למי שעשה לי לייק. (ולא כל הכבוד למי שלא עשה)
אגב, הסרט יצא מושלם! (אבל זה אתר של ספרים. לא של סרטים. לכן אדרג את הסרט באתר סרטים.)
אה- ועוד משהו! הנער הזה שמקודם הזכרתי, כן כן, הנער שגר בבית בעיר עלובה ומעורבת וקרא את הנסיכה הקסומה פעמיים- הנער הזה הוא אני. כן, כן אני! (אני לא באמת בן 100. למה אתם נשמעים מופתעים כל כך? 0.0 חה! כנראה שעבדתי עליכם מוחעוחעוחע!)

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על הנסיכה הקסומה (מהדורת 2002)