ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 באוקטובר, 2013
ע"י Angel
ע"י Angel
"אין שפות מתות, רק מוחות רדומים."
הייתי מצפה שהספר יאבד מעצמו נכון? אני יודעת שמחשבה מבעיתה זו עברה בראשו של כל אחד ואחד מכם. גם בראשי. מה אם הספר איבד את זה? מה אם העלילה תמרח? מה אם אני ישתעמם? כן, להתאכזב מספר המשך זה כמו להגיע לטיול במקום מדהים שהיית בו בעבר והטיול ויצא גרוע.
נס לא מאכזב ובונה עולם שבו הכל אפשרי, כוכב לכת הקרוי "עולם ישן" כיביכול העולם שלנו בעתיד נמצא במלחמה וצפיפות נוראה. לכן, קבוצות מהגרים עושות את דרכן 60 שנה בהקפאה לכוכב לכת יפייפיה ומשגשג בשם "עולם חדש". בעולם חדש נמצאים יצורים משונים רבים, ועובדה מעניינת, יש אצלם 13 חודשים בשנה. ב-"עולם חדש" קיימות התיישבויות. ההתיישבות (מילה מאוד חשובה בספר "התיישבות") המרכזית נקראת הייבן ומסביבה ורחוק ממנה יש עוד כמה התיישבויות. הכול נראה מושלם ונהדר, אבל יש בעיה אחת "הרעש" כלומר, למה שיקראו לספר הראשון החר שברעש?
הבעיה של הרעש היא שכל הגברים מסוגלים לשמוע את מחשבותיו של הגברים שלידו. הנשים לעומתם, מסוגלות לקרא רעש של גברים אבל להן עצמם אין רעש. האנשים המבולבלים הגיעו לעולם חדש והתחרפנו כשהם התחילו לשמוע את החמשבות אחד של השני ובעלי החיים התחילו לדבר. (עוד עובדה, כולם יכולים לדבר בעולם חדש). אז מה הם עשו? את מה שבני האדם הכי טובים בו. האשימו משהו אחר. היצורים השוכנים בכוכב ונראים כבני אנוש אם כמה שינויים קלים (גבוהים יותר ויש להם עיניים מוזרות ממה שהבנתי). בני האנוש פתחו במלחמה כוללת שהרגה הרבה מבני האנוש והבריחה את אותם יצורים הרחק מהטריטוריה שלהם. אחרי המלחמה כולם התפזרו בביתהם ונשבעו לא לחזור על הטעות הזו לעולם. היה עוד פרט מהסיפור שאני לא אספר לכם, כי אם אספר לכם זה יהרוס את כל חווית הקריאה.
תקציר הספר הקודם 13 שנים אחר כך נער בשם טוד חי בהיתיישבות בשם פרנטיסיאון. הוא אומלל כי ההורים שלו מתו וכי אין בנות בהיתיישבות שלו. הוא פוגש את הנערה ויולה, שנחתה מספינת מתיישבים לסיור שטח עם הוריה שנהרגו בהיתרסקות החללית שלהם. היא אומללה ומעונה. היא וטוד מגלים אמת אפלה ובורחים להייבן.
הספר השני מתחיל כאשר טוד מתעורר בחדר ושואל "איפה היא?". הספר כל כך מסתורי ומלא עוצמה, הוא נותן משהו חדש, משהו מעניין, משהו מקורי. השבר הזה שכל כך חסר היום. זו ממש לא קלישאה כי אין יחסים רומנטיים בין טוד וויולה. הם כמו אחים. לא נראה שגם יהיו. הם דואגים אחד לשני. נכון שזה נפלא? שמו קץ ליחסים הרומנטים הצפויים!
הספר לא מאבד מקסמו וממשיך לרתק אותך בכל עמוד ועמוד, וכשאתה גומר אתה כל כך צמא לעוד שלוקח לך חודשים להתגבר על זה שהספר הבא (והאחרון, אני מתה מסקרנות!) ייצא רק בעוד מלא זמן. הספר מטביע את חותמו בך וממשיך לרדוף אותך עד יום מותך.
אני לא אגלה לכם את התקציר ויעשה ספויילרים. מי שלא קורא הפסד שלו.
מומלץ מאוד מאוד.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
