ביקורת ספרותית על רעות מלידה - יומני המכשפות לבית קייהיל #1 מאת ג'סיקה ספוטסווד
ספר טוב

---

לעלות על מטוס עלול להיות עסק ביש.
קודם כל, צריך להתעורר מוקדם במרבית הפעמים (וכשאני אומרת מוקדם אני מתכוונת ל-4 לפנות בוקר), משימה קשה בשביל נערה מתבגרת.
רק שהשעון המעורר של אמא לא עבד, אז נהג המונית שהוזמן כבר ביום שעבר נאלץ לקחת את תפקיד השעון, וכך יצא שאמי קיבלה שיחת פלאפון בארבע וחצי, מהנהג המרוגז ש״מחכה לנו כבר רבע שעה״. כאילו שביקשנו ממנו להקדים.
לאחר שהתארגנו בזמן שיא, הגענו סוף סוף לשדה התעופה. אבל כמו שכולכם כבר בטח יודעים, גם שם לא מחכים חיים קלים.
עמדנו בתור. חצי שעה. מצחיק שאנחנו עומדים כל כך הרבה זמן רק בשביל שישאלו אותנו אם ארזנו לבד. ״לא, ארזתי עם הפסיכופת השכונתי״. אבל אני לא אפקפק בשאלה, סביר להניח שהצילה חיים מספר פעמים.
צלחנו את התור הזה, עברנו להבא. והבא. ובדרך ילדות צווחניות צועקות ״דיוטי פרי! דיוטי פרי!״. לא שאני מאשימה אותן.
בסופו של דבר עלינו למטוס, ומי מארח לי חברה בטיסה? רעות מלידה. אז שנתחיל בביקורת? ממריאיםםם

אתחיל בזה שאומר שאין משולש אהבה. כן, שמעתם אותי נכון, התקציר טעה ובגדול. ועל זה אני יכולה רק לנשום בהקלה.
ברור כבר מההתחלה במי קייט תבחר. זה אפילו לא ספויילר להודות בזה. אז כל האנשים המסכנים, שחטפו חום רק מלראות שיש עוד משולש אהבה בעוד ספר @&/₪/(/)-)- יכולים לנשום לרווחה. כבר הספר קיבל כוכב. תקראו לזה בונוס על התנהגות טובה.

הדמויות:

קייט. אני חושבת שקייט היא דמות ראשית מצוינת. היא לא יפה מדי, לא נחמדה מדי, וכמו השיר של כוורת (מי שמכיר, יופי, ואם לא-פויה לכם. לכו לשמוע את כל התקליטים. התעסקתם עם המעריצה הלא נכונה!), ״ככה היא באמצע״. טוב, חוץ מההגנה הכפייתית שלה על אחיותיה. קייט היא דמות עצמאית וחזקה, והיא הצליחה כמעט ולא לעצבן אותי. לא קורה הרבה. עוד כוכב!

מורה. הדמות האהובה עלי בספר. האמת היא, שהיא מזכירה לי את עצמי באופי שלה. נטייה למצבי רוח ורגזנות יתר, רומנטית בעליל, רגישה. אין ספק שאני יכולה למצוא את עצמי בתוכה. ואני חייבת לזקוף לזכותי- ספויילר!!!!! אני ידעתי, פשוט ידעתי שהיא תתגלה כקצת.... אתם יודעים. לסבית. אמנם זה היה מוזר, אבל אני עדיין אוהבת את הדמות הזו. סוף ספויילר. כמובן שהיא מביאה עוד כוכב.

טס. חכמה ומודעת לסביבה. מי לא הייתה רוצה אחות שכזו?

פין המדהים. חוץ מהשם שקצת עלה לי על העצבים (אל תשאלו אותי למעלה, אני בעצמי לא יודעת), אני חושבת שזו דמות מעולה. גם המראה החיצוני שלו, שחריג מכל הגברים המושלמים והשזופים לאחרונה, גרם לי לאהוב אותו אפילו יותר.
ג׳ינג׳י, עם נמשים? מושלם.
עוד כוכב כמובן, על הבן שלא הרגיז אותי אפילו פעם.

אז הדמויות עמוקות, והעלילה, איך לומר? ״סופר-מגניבה״. מכשפות ונבואה זה כבר ממזמן לא שיא המקוריות, אבל השילוב של זה עם ההיסטוריה של העבר (רדיפת מכשפות), וה-אמינות שבה, עשו את ההבדל.

סוף הסיפור גרם לי לסגור את הספר בחבטה, ולהתאפק שלא לצרוח. בכל זאת, אני במטוס מלא נוסעים, ולא כדאי שמישהו מהם יוציא נגדי צו הרחקה.
ספוילר ענק,
בסוף הכל הפוך?! פין וקייט תכננו הכל כל כך טוב, ובסוף יכול להיות שטס היא הנבחרת- לא שאכפת לי. אני אשמח אם כך יהיה, ואוסיף את ספוטסווד לרשימת הסופרים הלא-מעצבנים-בעליל- וקייט בכלל לא עם פין, אלא מצטרפת אל האחיות בחוסר ברירה! לא הוגן. אבל זה לא הוגן להוריד על כך כוכב.
אה, כן, סוף ספוילר.

אבל מה שכן הוגן להוריד עליו כוכב הוא הכתיבה. רוב הסיפור כתוב בשפה גבוה- ממוצעת למדי, אבל לפעמים יש להם ״יציאות״, שאני לא יודעת מה עבר על המתרגמת/ סופרת באותו רגע.
״הפעם הראשונה שהיתה לי התאהבות ספרותית היתה עם ארבלה. היתי מאוהב בה בטירוף״.
באמת. ככה באמצע יום בהיר כתבת ״בטירוף״?! זה כמו שאומר:
״אמי היקרה, התוכלי לעזור לי בניקוי ספריי העתיקים? אני אוהבת אותם בטירוף!״
הבנתם? נגיד שלום לכוכב אחד.

אבל לסיכום, הספר פשוט מקסים. נהניתי מכל דקת קריאה, ואני משתוקקת לקרוא את הספר הבא. על הכריכה אני לא מוצאת מה לפרט, מפני שהיא יפהפייה.

נתראה, ואני מקווה שלא בטיסה הבאה, כי רק המחשבה על זה עושה לי כאב ראש,

פיירי.

נ.ב-
ועוד אומרים שהקוראסון של צרפת טעים. טטעמו את של ספרד!

(הביקורת נכתבה לפני מספר ימים)

» ביקורות נוספות של fairy tale
» ביקורות נוספות על רעות מלידה - יומני המכשפות לבית קייהיל #1