ביקורת ספרותית על שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 מאת פטריק רותפס
ספר מעולה

---

*לוקחת נשימה עמוקה*
״אאאאאאאאאאא -
אני פורים אני פורים שמח ומבדח,
הלא רק פעם בשנה - ״
הממ,
שכחתי את ההמשך.
*חשיבה חשיבה*
נזכרתי!
״וקיבל נזלת!
להלהלה אפצ׳י!
להלהלה אפצ׳י!
להלהלה אפצ׳י!
להלה
לה
לההההההההההההההההה!!!!״
בבקשה אל תגידו לי שאני היחידה שמבלבלת כל הזמן שירי ילדים עם ״להלהלה״ בשלב כלשהו בשיר עם השיר על הארנב ששכח לסגור את הדלת והצטנן.
אגב, פורים שמח!! אני מקווה שהיה לכם צום קל!! איך היו המצות שחיכו לכם שיצאתם מהצום?

אז כן, בעיקרון, מוצאי פורים ואני לכודה במלון מדכא בחיפה, שומעת את ה״מקרנה״ בMTV (הגרסה בשפה הלא ברורה בעליל, הצילו, הם צוחקים ומפחידים אותי><) אבל הכרחתי את עצמי לכתוב ביקורת היום, והיא תהיה עוד לפני שאני אלך לישון!!!

אז פורים היום! ולמרות שאין מצות וסופגניות ועוד מאכלים אחרים עתירים בשמן ובשומן שיעשו לי את המוות, אני שונאת את החג הזה כמו את כל החגים!!D:
סיבה? אתם יודעים כמה זה מתיש להסתובב בפורים כל היום עם תחפושת? ולפני זה, כמה עוד יותר מתיש למצוא את התחפושת הזאת??><
ובסוף עוד בבית ספר נעלו אותנו בחצר האחורית לתחרות תחפושות עלובה שכולם עמדו והסתירו לי את המתמודדים, ולשני סטנדאפיסטים זוטרים גרועים למדי.
ולא יכולנו לצאת לשתות או לשירותים.
והייתי חייבת להתפנות><
מנוולים>_<
ומה העיקר בכל זה?
שבמקום להבריז מהלימודים ולמנוע הרבה לחץ הייתי שם וכל הזמן חשבתי שם הרוח שם הרוח שם הרוח שם הרוח, לקרואלקרואלקרואלקרואאאאאאאאא!!!.
כן, אז הייתי באמצע הקריאה ושכחתי את הספר בבית.
ארגגגגגגגגג€<€<<&(!!@₪;,,;!<<<$<$<*$€+*$>><%%%%$*€<€!!!!!!!!!!!

עכשיו מישהי מטרידה ב MTV מנערת בחור אומלל בטוקסידו.
מטריד.

ועכשיו, אחרי כל כך הרבה חפירות - ספר!

אז התמהמהתי הרבה בתחילת הביקורת, כי ממש קשה לחשוב מה לומר על ספר כזה. כרך ענקי של כמעט שמונה מאות עמודים, וכאילו כדי להקשות עליי, הגורל החליט שבטלוויזיה יתרוצצו בנות עם יותר מידי סומק ואפרו משנות השמונים תשעים שאני לא אפסיק לבהות בפרצוף המחריד שלהן-.-
אני אתחיל עם התקציר.
הסיפור מחולק לשני חלקים - חלק שמסופר מנקודת מספר יודע כל, וחלק שמסופר מלשון יחיד על פי גיבור הספר.
בנקודת המבט של הסופר יודע כל מסופר בזמן הווה, אבל זה לא העיקר, לטעמי.
עיקר הסיפור הזה, הוא בו מספר קוותה, גיבור הספר, על חייו להיסטוריון שמצא את הגיבור משום מקום, ולבאסט, תלמידו, עובד שלו, ובנוסף לזה ועוד הרבה דברים - גם חברו.
וזהו.
זה הכל.
או בעצם לא? כי קוותה מספר את סיפורו בעזרת זיכרון מעולה ללא דופי, לא מפחד לחשוף את מחשבותיו הכמוסות, ומרתק את הקוראים לספר ברצון מדהים לדעת עוד ועוד.
הוא מספר בכנות קורעת לב על האובדנות שחווה, על תמימות של ילד קטן, ופשוט דברים עצובים ומורטי עצבים.

אחד הדברים הממש מיוחדים בספר הזה, הוא שכשהספר נגמר אחרי מאות עמודים, אתה מוכן לשבת ולקרוא כרך של אלפיים עמודים כדי לחתום את הסיפור ולא להישאר כל כך במתח.
נכון, אנשים אמרו את זה מאות פעמים.
אבל לגבי הספר הזה, זה פשוט *באמת* נכון. האמת לאמיתה.
לדעתי הייתה במחשבה הזאת נכונות יותר מכל ספר מעולה אחר שנפל בחלקי.

הספר מסופר בצורה מיוחדת. שפה מיוחדת. אופן מיוחד.
הסופר טווה עולם חדש בלא משים. והקסם של העולם הזה, ושל הדמויות, ושל הכל, פשוט גדול מידי.
הכתיבה מכשפת, באמת ובתמים. והדמות הראשית טווה קשרים שכובלים אותך לספר ולא נותנים לך מנוח כי אתה כל הזמן חושש לגורלה.
הסופר בונה דמויות בצורה מצויינת; מכפות הרגליים ועד קצוות השיער בראשיהן, מהחיצוניות ועד לאופי.
ובסופו של הכל, הספר הזה פשוט... עולה בגדולתו על בערך כל הספרים שקראתי עד עכשיו, היה שווה להירשם לסימנייה רק כדי לפגוש בו יום אחד, ועוד להחזיק בו על המדף שלי? חרדת קודש.
יש ספרים שאתה פשוט יודע שנשארים איתך, והספר הזה יישאר איתי, אני בטוחה בזה.

אז הוא קיבל חמישה כוכבים, ובצדק.
פשוט תענוג להחזיק אותו על המדף.

לעזאזל, אח שלי הפליץ מתוך שינה, אני אלך לחפש מסיכות אב״כ במקום הזה.
לילה טוב, אני מקווה שלי הוא יהיה כזה כי אנשי ה MTV הולכים והופכים מטרידים יותר ויותר.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1