ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

יכולתי לקרוא את סטונר כמובן באנגלית, שאני קורא בה היטב. אבל מכיוון שממילא היה לי את העותק בעברית, שהיא בכל מקרה הלשון הראשונה שלי, והתרגום הוא טוב, לא ראיתי שום סיבה להקשות על עצמי... ואכן די הפתעתי את עצמי כשלאחר כמה שעות בודדות סיימתי בבת אחת את הרומן הזה - בדיוק כמו בנעוריי שבהם הייתי בוחר את הספרים בספריה ע"פ עוביים... (ככל שהיו עבים יותר, זה היה משובח יותר...) בקשר לסיפור עצמו מדובר בסיפור ליניארי מסורתי שבו אנו עוברים דרך דמות הגיבור "סטונר" באוניברסיטה אמריקנית בעיקר במחצית הראשונה של המאה ועשרים ושתי מלחמות עולם שהתרחשו בה. הסיפור נעשה אף מרתק יותר ככל שמתקדמים בו בעיקר להווי האוניברסיטאי המאוד משכנע בתיאורו והתככים הבלתי-נמנעים שבו. ניכר שהמחבר מעורה ובקיא בהווי הזה, עקב כך שהיה גם הוא מן הסתם מרצה באוניברסיטה אמריקנית "מערב-תיכונית" שכזו.
יש כאן קונפליקט מרתק כשהסופר השתמש לדעתי באמצעים שכבר דיקנס השתמש בהם: הגיבור הוא בעל יושרה בלתי-מתפשרת גם לנוכח תנאים שעלולים להזיק לו, מול יריבו הגדול המונע משינאה כמעט חסרת פשר... והקורא נדחף כמעט בעל כורחו להזדהות עם הגיבור הראשי והעוול שנעשה לו.
אמנם העיצוב של חלק מהדמויות שבו לוקה לדעתי בחסר ובייחוד בתחילת הספר נראו לי כמה מהדמויות מעט חלשות: למשל דמותה של אדית אשת הגיבור שתיאורה כאישה שכמעט מהרגע הראשון לא אהבה את בעלה הצעיר ומוזרויותיה השונות נראו לי מעט לא אמינות. במחשבה שנייה גם תיאורה השלילי בה כניראה לשרת את אותם האמצעים של הגיבור "הטהור" שנעשה לו עוול... על כל פנים מדובר בספר מרתק שגם אם קיים בו יסוד מאוד צפוי, מזכיר לי מבחינות רבות רומנים קלסיים של סופרי סוף המאה התשע-עשרה ונהניתי מאוד לקרוא בו.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על סטונר