ביקורת ספרותית על צופן הישראליות - עשרת הדברות של שנות האלפיים מאת גד יאיר

---

בספר זה מבקש גד יאיר לנתח את האופי הישראלי ולספק עשרה דיברות שלטענתו מהווים את הבסיס להתנהגות הישראלית הטיפוסית. המחקר שלו נסמך בעיקר על ראיונות שערך עם סטודנטים שלימד במסגרת התוכנית ללימודים בינלאומיים (משמע, סטודנטים מחו"ל) וגם בתוכניות אחרות, "ישראליות".

בגדול, התזה של גד יאיר פשוטה: אלפי שנות הגלות, הרדיפות והרציחות בתוספת המהפכה הציונית נגד העולם הישן הולידו התנהגויות ואופי המיוחד לישראלים. קווי אופי קולקטיבים כמו דווקאיות, התעלמות מהיררכיות, חפיפניקיות, חטטנות ועוד הם כולם תוצר של החרדה הפוסט-טראומטית הישראלית.

דווקא בגלל שהתזה כל כך פשוטה נראה כי על פניו קשה לבקר אותה, אך בכל זאת קיננו במוחי שני ספקות טורדניים לגביה.

ספק ראשון נוגע להגדרה של "ישראליות". מצד אחד יאיר מכיל בתוך ההגדרה כמעט כל זרם, דת וקבוצה אתנית שמתגוררים בארץ. כולל הפלסטינאים (אזרחי המדינה ושאינם אזרחי המדינה). משמע שיאיר נוקט בהגדרה רחבה מאוד של הישראליות ולא מצמצם אותם לשבט האשכנזי-קיבוצניקי-שמאלני. מצוין! מצד שני, הוא מציג את החרדים כאנטי-תזה מובהקת לישראלים כיוון שהם מייצגים את המסורת האירופאית שנגדה יצאה הציונות הקלאסית. ואני שואל - האם המגזרים המסורתיים, עולי ארצות צפון אפריקה, לא מסמלים יהדות מסורתית מיושנת? האם הערבים המוסלמים לא מייצגים מסורתיות דתית? מדוע הכללת כל כך הרבה זרמים מנוגדים ואף עוינים ולא מצאת מקום גם לחרדים? האם החרדים לא "נדבקו" בהוויה הישראלית אפילו רק נוכח הקיום המשותף שלהם ושל ה"ישראלים"?

ספק שני הוא ההיתלות המוחלטת בתזת הפוסט-טראומה/מהפכה ציונית. אמנם לחלק מהמקרים שהוא מציג מדובר בניתוח מעניין ויפה אך לעיתים נראה כי הוא טיפה כופה את התזה הזו גם במקומות שהיא פחות מתאימה.

לסיום, ספר יפה, מעניין וראוי. אקטואלי ומגוון מאוד (שזה מרענן בנוף האקדמי), גם אם לעיתים הוא טיפה רפטטיבי או לא חזק מספיק. שווה לקרוא, אפילו רק בשביל להכיר תזה מעניינת שנוגעת בסופו של דבר לחברה שלנו.

נ.ב. יאיר טוען שטיבו של הסטודנט הישראלי הוא להתייחס לכל דבר בביקורת, גם במקומות שהוא פחות מבין בהם. אין לו את הגישה הקשובה של הסטודנטים האירופאים או האמריקאים. אמירה שכזו יש בה כדי לסרס במידה מסוימת את היכולת לבקר את עבודתו, כיוון שכעת אני בעצם מוכיח את הטענה הזו בדיוק - וכך נכנס למעגל. אך אני בטוח שקוראי ביקורת זו יבינו את כוונתי ואולי גם את כוונת הספר.

» ביקורות נוספות של יותם
» ביקורות נוספות על צופן הישראליות - עשרת הדברות של שנות האלפיים