מרגרט אטווד

מרגרט אטווד

סופרת

מרגרט אטווד — מלכת הספרות הקנדית — היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם, "זקנת השבט" כמעט בעל כורחה.
(שכן "כמה אנחנו כמהים לכך, להיעדר עצות!"), וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות משולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד חיברה יותר מ־30 ספרי פרוזה, שכמה מהם, דוגמת
עין החתול והמתנקש העיוור (ראו אור בהוצאת
כנרת), הפכו לאבני יסוד בתרבות המערבית. כמו כן פירסמה יותר מ־15 ספרי שירה וכן ספרי ילדים, מאמרים ומסות. היא זכתה בפרס בּוּקר בשנת 2000 על ספרה המתנקש העיוור, בפרס ארתור סי קלארק לספרות מז´נר המדע הבדיוני וב־2010 — בפרס דן דוד המוענק על מצוינוּת ותרומה לאנושות.
מרגרט אטווד נולדה בשנת 1939 באוטווה וגדלה באונטריו ובקוויבק. אביה היה אנטומולוג, והיא בילתה לא מעט בשטחי הפרא של קוויבק. למדה באוניברסיטת טורונטו, ברדקליף ובהרווארד. היא נשואה לסופר גרים גיבסון, ויש להם בת אחת.


"היא לא רק סופרת שניחנה בראייה נוקבת ולא־סלחנית, היא גם משוררת מצוינת, מסאית מבריקה, מאיירת וקריקטוריסטית חובבת."
אריאנה מלמד
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (337):
ספרים שרוצה לקרוא, רומנים היסטוריים שקראתי, ספרים טובים ויצירות מופת מאת סופרות, גיבורות נשיות יוצאות דופן, אולי מתישהו, רוצה לקרא, ספרים שאני רוצה לקרוא, שקראתי, ספרים טובים, רשימה, ענבר, To-Read, ספרים שקראתי, קראתי , למכירה ב 25 שקלים, אולי בעתיד (מגוון), 2017, ספרות מתורגמת , רשימה, עוד ...
1.
רפובליקת גלעד מציעה לשֶלְפְרֶד אופציה אחת בלבד: ללדת ילדים. אם לא תעשה זאת, היא צפויה, כמו כל מתנגדי המשטר, להיתלות על החומה או להישלח אל אחת המושבות ולמות שם מוות אטי ממחלת קרינה. אבל גם תנאי חיים דכאניים אינם יכולים למחוק את התשוקה המינית - לא שלה עצמה ולא של שני הגברים שעתידהּ תלוי בהם. ...

2.
עין החתול הוא סיפורה של איליין ריזלי, ציירת שנויה במחלוקת השבה לטורונטו, עיר ילדותה, לרגל רטרוספקטיבה של יצירותיה. היא מתעמתת בזיכרונה עם חבורת הבנות שהכניסו אותה בסוד יחסי הכוחות רבי-העוצמה של הילדוּת ולעולם החשאי של חברוּת, של הזדקקות ושל בגידה. עין החתול הוא אלומת אור הנשלחת אל לב המאפליה של הילדוּת. זהו רומן עוצר נשימה, טורד מנוחה, מצחיק ומלא חמלה על אישה המתמודדת עם סבך חייה מרגרט אטווד - מלכת הספרות הקנדית - היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם. "זקנת השבט" כמעט בעל כורחה (שכן "כמה אנחנו כמהים לכך, להיעדר עצות!") וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות משולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד חיברה יותר מ-30ספרי פרוזה, שכמה מהם, דוגמת בז וניאלה והמתנקש העיוור (ראו אור בהוצאת כנרת), הפכו לאבני יסוד בתרבות המערבית. כמו כן פירסמה יותר מ-15 ספרי שירה וכן ספרי ילדים, מאמרים ומסות. היא זכתה בפרס בוקר בשנת 2000 על ספרה המתנקש העיוור, בפרס ארתור סי קלארק לספרות מז'נר המדע הבדיוני וב-2010 בפרס דן דוד המוענק על מצוינוּת ותרומה לאנושות.‮ ‬ מרגרט אטווד נולדה בשנת 1939 באוטווה וגדלה באונטריו ובקוויבק. אביה היה אנטומולוג, והיא בילתה לא מעט בשטחי הפרא של קוויבק. למדה באוניברסיטת טורונטו, ברדקליף ובהרווארד. היא נשואה לסופר גרים גיבסון, ויש להם בת אחת. "היא לא רק סופרת שניחנה בראייה נוקבת ולא-סלחנית, היא גם משוררת מצוינת, מסאית מבריקה, מאיירת וקריקטוריסטית חובבת." אריאנה מלמד "פסיפס מבריק ותלת-ממדי... סיפור ילדותה של איליין מוחשי ושובר לב במידה כזאת שאתה רוצה לקום מהכיסא ולהריע." בוסטון סנדיי גלוב "מסויט, מעורר מחשבה, מרטיט." ניו יורק טיימס "יצירה נועזת... בכל סצנה קטנה של העלאת זיכרונות מסורתית מעלה אטווד את הסף האסתטי וממקמת את היומיומי במסגרת ספקולטיבית שבה דבר אינו כפי שנראה במבט ראשון, באמנות או בחיים, בעבר או בהווה, בזמן או מחוצה לו." סן פרנסיסקו כרוניקל‮ ‬ "מדהים... אטווד בראה את איליין בְּאֵש היוצר של המשוררת ומציגה אותה באופן זה, כלהבה בתוך קרחון." ...

3.
ברפובליקה הגלעדית, החזות הכללית היא של שלווה וצניעות. החיים מתנהלים באיטיות ועל פי תקנות המשטר. 'הפעמון הקוצב את הזמן מצלצל. הזמן כאן נקצב באמצעות פעמונים, כמו שהיה נקצב פעם בבתי-נזירות.' (עמ' 16) ליפרד היא נכס לאומי, כמו עוד נשים. היא אשה פוריה בארץ שבה שיעור הפוריות ירד לשפל מסוכן. כל יעודה של ליפרד הוא להרות וללדת ילד בריא. לשם כך היא עוברת הכשרה ב'מרכז', עם נשים נוספות, תחת מרותה של דודה לידיה. 'כולנו כאן נלוש ונצור אתכן בצורה הנכונה, אומרת דודה לידיה, ברוח טובה מלאה סיפוק' (עמ' 115). ליפרד מוצבת בביתו של אחד מאנשי העלית למטרה אחת בלבד: רביה. לאחר שתלד, היא תועבר לבית אחר, לאיש אחר שעל שמו תקרא אז, וגם לו תלד ילד. 'עליכן לראות זאת כאילו אתן בצבא, אמרה דודה לידיה' (עמ' 15). היא לבושה כולה באדום, חוץ מכנפיים צחורות המכסות על פניה. מהלכת בדומיה, תמיד בחברת אשה נוספת, בין נקודות הבקורת בעיר. על החומה תלויים בוגדי מין ופושעים, שכל עוונם היה המקצוע בו עסקו בזמנים הקודמים. אבל בלילה, בחדרה החשוף, ליפרד זוכרת מנהגים מוזרים שכבר אינם קיימים, שאסור להזכירם. שטרות כסף, רכילות נשים, קריאת ספרים, שם אמיתי, אהבה. אהבה הייתה הדבר המרכזי בזמנים הקודמים, היום אין לה מקום. ...

4.
"עשרה ימים אחרי שהסתיימה המלחמה נהגה לורה אחותי במכונית והפילה אותה מגשר." כך פותחת ואומרת אייריס צ'ייס גריפן, שריד למשפחה עשירה בקנדה. מותה של לורה ב-1945 נגרם מתאונה, קבעה המשטרה, אך אייריס מחליטה לצאת לחקירה משלה. מרגרט אטווד שוזרת זה בזה שלושה סיפורים וחושפת אט-אט באמצעות משחק הגומלין הווירטואוזי שביניהם, את סודותיה של משפחת צ'ייס, ובעיקר את פרשות חייהן הסבוכות של שתי האחיות, במרקחת של דרמה גותית, מתח מיני, פנטזיה ומדע בדיוני. מרגרט אטווד, מגדולי הסופרים בני ימינו, כתבה יותר מעשרים וחמישה ספרי פרוזה, שירה ומאמרים. "המתנקש העיוור", ספרה הידוע ביותר, זיכה אותה בפרס בוקר לשנת 2000. מספריה שראו אור בעברית (בהוצאת כנרת): "עין החתול", "לטענת גרייס", "בז וניאלה". "אטווד מעולם לא כתבה בכישרון וברבגוניות רבים יותר; הישג עצום." סנדיי טיימס "סיפורים שזורים בתוך סיפורים ברומן מרתק זה על תאוות בצע, אהבה ונקמה. התיאורים המטפוריים ובניית הדמויות עוצרי נשימה ביופיים ובתהודה שלהם." קירקוס ריוויו - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - אטווד היא ילידת אוטווה שבקנדה, סופרת, משוררת, מבקרת ספרותית פורייה ואקטיביסטית התומכת באיכות הסביבה. במשך שנות כתיבה, זכתה מרגרט אטווד בפרס ארתור סי קלארק ובפרס בוקר היוקרתי על ספרה "המתנקש העיוור". היא הייתה מועמדת לפרס המושל הכללי בקנדה שבע פעמים, וזכתה בו פעמיים. אטווד כתבה יותר מ-35 ספרים בינהם אוספי שירה, סיפורת, ועיון, היא ידועה בעיקר בזכות הרומנים שכתבה, ביניהם ראו אור בעברית: "לפני הכל" (1983), "מעשה בשפחה" (1986), "עין החתול (1996), "הכלה השודדת" (1997), "לטענת גרייס" (1998), "האישה האכילה" (1998), "הלנה מטרויה רוקדת על הדלפק" (1998), "אל פני המים" (1999), "בז וניאלה" (2006), "למעלה למעלה בעץ" (2008) ו"פנלופאה - המיתוס של פנלופה ואודיסאוס" (2006)....

5.
"אטווד היא אחת הכותבות החשובות בעולם" ("גרדיאן") הזמנים והמינים על פני האדמה משתנים בקצב מדאיג, והאמנה החברתית ועמה היציבות הסביבתית הולכות ונשחקות. אדם אחת, המנהיג הטוב של גנני אלוהים – דת המוקדשת למיזוג המדעי והדתי ולשימור כל החי והצומח – חזה זה מכבר אסון טבע אשר ישנה את פני העולם המוכר לנו. כעת האסון אירע, ומגפה מחתה את מרבית המין האנושי. שתי נשים שרדו: רן, אמנית טרפז צעירה הלכודה במועדון המין היוקרתי שבו עבדה, וטובי, גננית אלוהים שהתבצרה בספא מפואר שרבים מחומרי הטיפול בו אכילים. האם שרד מישהו מלבדן? אמנדה, חברתה הביו-אמנית של רן? זב, אביה החורג, הלוחם הסביבתי? מאהבה משכבר הימים, ג'ימי? או שחקני הפיינבול הרצחניים? ואולי אפילו שאת"א, כוח השיטור האפל והמושחת של בעלי המאה? בעוד אדם אחת ומאמיניו מנסים לשרוד בעולם שהשתנה, רן וטובי ימצאו כל אחת את דרכה החוצה. שנת המבול, לעתים אפל, לעתים עדין, אלים, מעמיק מחשבה ומעורר צחוק של אי-נוחות, הוא יצירה ספרותית המציגה את אטווד בשיא כישרונה ויצירתיותה. אף שהוא מתרחש בעתיד קרוב, שזמנו אינו מוגדר במדויק, רומן זה משקף עולם המוכר לנו מאוד ומזכיר לנו בחדות את אנושיותנו שלנו. מרגרט אטווד נולדה בשנת 1939 באוטווה וגדלה באונטריו ובקוויבק. אביה היה אנטומולוג, והיא בילתה לא מעט בשטחי הפרא של קוויבק. למדה באוניברסיטת טורונטו, ברדקליף ובהרווארד. היא נשואה לסופר גרים גיבסון, ויש להם בת אחת. "היא לא רק סופרת שניחנה בראייה נוקבת ולא-סלחנית, היא גם משוררת מצוינת, מסאית מבריקה, מאיירת וקריקטוריסטית חובבת." אריאנה מלמד "אטווד היא סופרת של רעיונות ושל מחויבויות, אך גם משוררת המרותקת מהשפה ומכוחותיה המאגיים" לונדון רוויו אוף בוקס "אין ולו משפט אחד בפרוזה השנונה, הנוקבת אך מלאת החיים שלה שנותר חסר שימוש ואינו מוסיף על התמונה ההולכת ומורכבת, הלובשת בהדרגה מידות כבירות." ג'ון אפדייק, הניו–יורקר ...

6.
איש השלג – ככל הנראה, היצור האנושי היחיד ששרד את חורבן העולם – מתאבל על אובדנם של אהובתו ניאלה וחברו הטוב בז. בניסיונו לשחזר את השתלשלות המאורעות הוא תוהה כיצד התמוטט הכול במהירות כזאת; מדוע נשאר בחוסר כול מלבד הזיכרונות המייסרים אותו. רעב וגלמוד, הוא מבקש תשובות לשאלותיו במסע כפול – אל עברו שלו ובחזרה אל בועת ההיי-טק של בז, שבה התנהל מיזם גן-עדן שהמיט אסון על העולם. בכתיבתה המטלטלת, בשנינותה החריפה ובהומור השחור שכבר נעשו סימני ההיכר שלה, מטילה אותנו מרגרט אטווד לעולם חדש מוזר מאין כמוהו ובכל זאת מתקבל על הדעת לחלוטין, שדמויותיו ימשיכו לפקוד אתכם בחלום זמן רב לאחר סיום הקריאה. זוהי מרגרט אטווד בשיא עוצמתה. ...

7.
אודיאסה של הומרוס אינה הגרסה היחידה של סיפור פנלופה הרעיה הנאמנה הממתינה לבעלה שישוב ממסעותיו . המיתוסים הקודמים סופרו בעל - פה ובאופן שונה. בהתאם למקום ולמספר, ומרגרט אטווד בחרה לשאוב את חומרי הסיפור שלה ממקורות נוספים - במיוחד בנושאים הקשורים להוריה של פנלופה , נעוריה, נישואיה, והשמועות השערורייתיות הקשורה בדמותה. "בחרתי למסור את תפקיד המספר לפנלופה ולשתים - עשרה המשרתות שנתלו. המשרתות יוצרות מקהלה מזמרת , המתמקדת בשתי שאלות העולות מכל עיון מעמיק באודיסאה: מדוע נתלו המשרתות, ומה הייתה תוכניתה האמיתית של פנלופה? הגירסה המתוארת באודיסאה אינה מספקת הסבר הגיוני , שכן היא רצופה סתירות. סיפורן של המשרתות שנתלו טרד את מנוחתי מאז ומתמיד, ובפנלופאה הוא טורד גם את מנוחתה של פנלופה , אומרת אטווד בהקדמה....

8.
9.
אחת הדמויות העלומות והידועות לשמצה בקנדה של המאה התשע-עשרה עומדת במרכז ספר זה. דמות כמעט דמונית, גרייס מארקס, משרתת יפהפייה בת שש-עשרה, שהואשמה ברצח כפול ומזעזע ביחד עם ג'יימס מקדרמונט שותפה לפשע. שש-עשרה שנה חלפו מאותו יום שבו נשלחה גרייס לכלא באשמת רצח כפול בדם קר. שותפה הוצא להורג ב-21.11.1843, אך מאחר שהיו כאלה שטענו לחפותה, הומר עונשה למאסר עולם. לאחר התמוטטות עצבים בכלא היא אושפזה בבית חולים לחולי נפש. ומאחר שלטענתה אין לה קצה של זיכרון מאותם אירועי רצח, עוסק המטפל בה בניסיון להגיע אל חקר האמת. האם גרייס היא מכשפה, 'פאם פאטאל'? האם היא הרוצחת? או האם היא קורבן חלש ונטול רצון של שותפה לפשע ג'יימס מקדרמונט?...

10.
אי –סדר מוסרי בנוי מאחד–עשר סיפורים המסודרים בתבנית של מחזור–חיים, מפגן מופלא של כישרון הסיפור של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד . זהו ספר מצחיק, לירי, שנון, טרגי ומטלטל חליפות — מרגרט אטווד במיטבה ובשיאה. מרגרט אטווד כתבה יותר מ–30 ספרים שראו אור ביותר מ–35 מדינות וזיכו אותה בפרסים יוקרתיים, ובהם פרס בוקר לשנת 2000 על המתנקש העיוור ופרס גילר בקנדה על לטענת גרייס (שני הספרים ראו אור בהוצאת כנרת). ב–2005 הוענק לה פרס פסטיבל הספרים הבינלאומי באדינבורו על תרומתה לספרות ולהגוּת העולם. מרגרט אטווד מתגוררת בטורונטו. "אטווד מזמינה אותנו לעלעל באלבום התמונות של אישה קנדית שדומה לה מאוד. 'בואו, שבו לידי,' היא כאילו אומרת, ולוקחת אותנו למסע מרגש במרחבי הבדידות, האהבה, האובדן והזִקנה." טיימס "מצחיק, נוגע ללב, מרושע ואלגנטי... אטווד עושה את מה שהיא עושה טוב מכול: מבתרת בעדינות את הלב האנושי... סופרת נפלאה." דיילי מייל "מופת של זיקוק, דיוק וצלילוּת... אטווד כותבת בחמלה ובעוצמה לא על דמויותיה בלבד, כי אם על המאה העשרים עצמה." אינדיפנדנט "אי–סדר מוסרי הוא עיון גאוני ודק–אבחנה להפליא, אינטימי כדיוקן עצמי, אך בעל רוחב יריעה של חזון. הוא ראוי להפוך לקלאסיקה!" ספקטייטור "סיפורים אחוזים זה בזה, המסופרים בעין נוקבת כל כך, בחריפות חדה כאִזמל, עד שהקורא נשטף רטט של עונג." הרלד...

11.
12.
13.
מרגרט אטווד, אחת הסופרות המהוללות בעולם, כתבה אסופה של מאמרים, מעשיות, משלים ושירים. יצירתה המצמררת והשנונה, הנבואית והאישית, הערבה, העוקצנית ועתירת הדמיון עוסקת במגוון רחב של נושאים ומשקפת את התקופה שאנו חיים בה בדייקנות ובקפדנות. בין כל אלה משובצים איורים נפלאים, מעשה ידיה של המחברת. ספריה של מרגרט אטווד יצאו לאור ביותר משלושים וחמש מדינות. היא חיברה יותר משלושים יצירות וזכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים. ספרה המתנקש העיוור זכה בפרס בוקר בשנת 2000. אטווד מתגוררת בטורונטו עם הסופר גריים גיבסון. כל ספריה ראו אור בעברית בהוצאת כנרת. "אטווד היא אחת הסופרות המקוריות, הכובשות והמוכשרות ביותר הכותבות בשפה האנגלית." סנדיי טיימס "האוהל חושף את אבני היסוד של תהליך הכתיבה על כל מורכבותו." אובזרוור...

14.
מגפה מציפה את פני האדמה ומטביעה את האנושות כולה. רק מעטים ניצלו, ובהם טובּי והבּזאים ירוקי העין, יצורים עדינים מהונדסים גנטית דמויי אדם שעתידים לרשת את הארץ. טובי משמשת כאֵם לבזאים הסקרנים, שרואים באיש-השלג-הג'‬ימי החולה את נביאם, ומספרת להם על מוצאם. בתוך כך נפרש בפנינו סיפור סופה של האנושות וראשיתם של הבזאים. אדם האחרון הוא סיפור לא צפוי, מצמרר ומצחיק המסופר בשנינות, בדמיון מסחרר ובהומור שחור, הצולל עמוק יותר אל עולם דיסטופי מאתגר. אדם האחרון הוא הסיום המרגש והדרמתי לטרילוגיה המהוללת שהחלה בבז וניאלה ושנת המבול.‮ ‬ מרגרט אטווד - מלכת הספרות הקנדית - היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם, "‬זקנת השבט" כמעט בעל כורחה (שכן "כמה אנחנו כמהים לכך, להיעדר עצות!"), וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות המשולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד חיברה יותר מ-30 ספרי פרוזה, שכמה מהם, דוגמת עין החתול והמתנקש העיוור (ראו אור בהוצאת כנרת), הפכו לאבני יסוד בתרבות המערבית. כמו כן פירסמה יותר מ-;15 ספרי שירה וכן ספרי ילדים, מאמרים ומסות. היא זכתה בפרס בּוּקֶר בשנת 2000 על ספרה המתנקש העיוור, בפרס ארתור סי קלארק לספרנות מז'‬נר המדע הבדיוני וב-2001 בפרס דן דוד המוענק על מצוינות ותרומה לאנושות. מרגרט אטווד נולדה בשנת 1939 באוטווה וגדלה באונטריו ובקוויבק. אביה היה אנטומולוג, והיא בילתה לא מעט בשטחי הפרא של קוויבק. למדה באוניברסיטת טורונטו, ברדקליף ובהרווארד. היא נשואה לסופר גרים גיבסון ויש להם בת אחת‭. ...

15.
16.
רומן המדהים בחדירתו לחייהם הפנימיים של גברים ונשים ולמצב הנישואים המודרניים. הוא מציג בפני הקורא דמויות, שחייהן משקפים משהו המצוי בכל אחד מאתנו. שבויים בין כותלי חייהם האישיים, עומדים שלושת גיבורי הספר בפני בחירה חדשה, אחרי שחוקי חייהם השתנו וגבולותיהם נמוגו לבלי הכר. זהו סיפורה של אליזבת עם חושניותה האצורה וזעמה הנדכא, המחפשת פתרונות בגברים לא מתאימים. זהו סיפורו של נת, אב ובעל אוהב, הנהרס בשל חוסר יכולתו לבחור; הנקרע בין שתי נשים ושתי קריירות, הכורע תחת ירושה ליברלית שאינו רוצה לחיות לפיה. ולבסוף, זהו סיפורה של לשיה, העובדת במוזאון ההיסטוריה של הטבע ומעדיפה דינוזאורים על פני רוב בני־האדם, כולל חברה לחדר ומאהבה ויליאם. עיקרו של הרומן מצוי במבנהו, ברגשות הנארגים זה בזה, בזכרונות ובמבטן החודר של הדמויות אל תוך עצמן....

17.
אשה צעירה חוזרת לאי הנידח של ילדותה, בצפון קוובק, עם מאהבה ועם עוד זוג חברים. הם מבקשים לצלם תופעות מופלאות ואילו היא חותרת לגילוי היעלמותו המסתורית של אביה החוקר. מוצפת בזכרונות, היא נוכחת לדעת כי השיבה הביתה משמעה לא רק כניסה למקום אחר מוכר ומנוכר גם יחד, אלא גם לזמן אחר, כמעט קדמוני. לאי הפראי הנטוש כוחות קמאיים והצעירה נסחפת אחריהם עד לוויתור כמעט מוחלט על ההווה המאכזב - קנדה ההולכת ומחקה את ארצות - הברית והצעירים ה"יאפים" המתדרדרים לניוון רגשי. במסע זה לעבר היא מגלה כי מקור חוסנה הוא הוריה שהתבודדו על האי ושמרו על עצמיותם, אלא שגם באשר להם - רב הנסתר על הגלוי. כבדרכה עוקבת הסופרת הקנדית הגדולה מרגרט אטווד אחרי המהלכים הגלויים והסמויים של דמויותיה וטווה בכשרון סיפורי עצום יריעה הדוקה ומרתקת של חברה, אנשים, רעיונות והלכי רוח המעסיקים אותנו היום. "מהנה וסוחף באופן מוחלט" - סנדיי טיימס. "סופרת ומשוררת מחוננת" - גארדיאן....

18.
מרגרט אטווד, אחת הסופרות המהוללות בעולם, בודקת במסה מבריקה זו את המושג "חוב" ומתחקה אחר משמעויותיו השונות במרוצת הדורות, מהעת העתיקה ועד הקריסה הפיננסית הגלובלית של השנים האחרונות. רבים מאיתנו שואלים את עצמם: איך יכולנו לאפשר להתמוטטות כזאת להתרחש? האם "חוב" הוא תבנית אנושית קדומה או בלתי נמנעת? בכתיבה בהירה, שנונה ושופעת ידע ותובנות קוראת לנו אטווד לבחון מחדש את מושגי הבעלות והחוב המוכרים לנו, בטרם יהיה מאוחר מדי. אטווד מקדישה להיבט הכלכלי מקום חשוב בספרה, אך כבר מתחילתו היא מדגישה ש"חוב" הוא לא רק סוגיה פיננסית ופוליטית אלא מושג רחב יותר – הוא אחד משורשי התרבות והחברה. לא ניתן לתפוס את האנושיות ואת כדור הארץ ללא מושג זה, אך דרוש שינוי עצום ביחסנו אליו ואל השלכותיו. אטווד מתבוננת ב"חוב" מבעד לזיכרונות ילדותה, סוקרת את היסודות ההיסטוריים-ספרותיים-דתיים שלו ואת משמעותו לאדם, דנה בפן השלילי של ה"חוב" באמצעות קריאה מרתקת ביצירות כמו "הסוחר מוונציה" מחד ו"מלחמת הכוכבים" מאידך, וחותמת בהצעה לראות במושג "חוב" יסוד חיובי: חובנו למין האנושי, לכדור הארץ ואף לָאל, כקו שינחה אותנו לחיים שלא יפגעו בסביבה, הן במובן הפיזי והן במובן החברתי-אנושי. "מבט מפתיע על נושא ה'חוב'... ניתוח מאלף, חכם ומצחיק... של התפקיד ש[הוא] ממלא בתרבותנו, בתודעתנו, בכלכלה ובאקולוגיה שלנו, ואם אטווד צודקת, גם בעתידנו." וושינגטון פוסט מרגרט אטווד חיברה יותר משלושים ספרים שראו אור ביותר משלושים וחמש מדינות. יצירותיה זיכו אותה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס בוקר לשנת 2000 על המתנקש העיוור ופרס גילר בקנדה על לטענת גרייס. ב-2005 הוענק לה פרס פסטיבל הספרים הבינלאומי באדינבורו על תרומתה לספרות ולהגוּת העולם. אטווד מתגוררת בטורונטו. כל ספריה יצאו לאור בעברית בהוצאת כנרת. ...

19.
תשע מעשיות שחושפות את הצדדים הגרוטסקיים אך המענגים־ברשעותם של המין האנושי. ב"אלפינלנד", הראשון מבין שלוש מעשיות מקושרות, אנו פוגשים סופרת פנטזיה אשר קולו של בעלה המנוח מנחה אותה בערב חורף סוער. ב"לוסוס נאטוריי", אישה צעירה אשר עוברת שינוי־צורה מפלצתי בשל פגם גנטי, נחשדת בטעות לערפדה. ובסיפור שעל שמו נקרא האוסף, אישה שהרגה ארבעה בעלים מגלה הזדמנות לנקום בגבר הראשון שעשה לה עוול. מזרן האבן — אוסף מותח, מצחיק ומעורר מחשבה — מאשש את מעמדה של אטווד כבוראת המילים הגדולה ביותר שלנו וכמתעדת נוקבת של דחפינו האפלים ביותר. "מזרן האבן רב־העוצמה, השנון ולעתים קרובות נשכני, בוחן בעין חדה את הדרכים השונות שבהן אנו בוחרים במהלך כל חיינו לאהוב וגם להכאיב - ובעולמה של אטווד שתי הפעולות הללו הן תמיד בחירות, ויש להן השלכות שיום אחד נצטרך לתת עליהן את הדין." ניו יורק טיימס בוק רוויו "אוסף של סיפורים קצרים שופע חוצפה נפלאה ומודעוּת עמוקה לסובייקטיביות של רעיונות הצדק והערך... ספר שנון, מוזר ועליז בחוסר הבושה שלו, קשוח לפעמים ומלא תובנה עמוקה." אינדיפנדנט...

20.
21.
אחת הדמויות העלומות והידועות לשמצה בקנדה של המאה התשע-עשרה עומדת במרכז ספר זה. דמות כמעט דמונית, גרייס מארקס, משרתת יפהפייה בת שש-עשרה, שהואשמה ברצח כפול ומזעזע ביחד עם ג'יימס מקדרמונט שותפה לפשע. שש-עשרה שנה חלפו מאותו יום שבו נשלחה גרייס לכלא באשמת רצח כפול בדם קר. שותפה הוצא להורג ב-21.11.1843, אך מאחר שהיו כאלה שטענו לחפותה, הומר עונשה למאסר עולם. לאחר התמוטטות עצבים בכלא היא אושפזה בבית חולים לחולי נפש. ומאחר שלטענתה אין לה קצה של זיכרון מאותם אירועי רצח, עוסק המטפל בה בניסיון להגיע אל חקר האמת. האם גרייס היא מכשפה, 'פאם פאטאל'? האם היא הרוצחת? או האם היא קורבן חלש ונטול רצון של שותפה לפשע ג'יימס מקדרמונט? שני רעיונות חשובים עולים משחזור ספרותי זה הכתוב בעוצמה ובחושניות רבה. ראשית האמונה שבסופו של דבר הדמיון הוא זה שמעניק לנו ראייה רחבה יותר ולא העובדות כשלעצמן, ושנית כל אמת באשר היא, היא חמקנית, אינה חד-משמעית ואולי אפילו אינה חשובה. כדרכה בונה מרגרט אטווד, מגדולי הסופרים בני זמננו, עולם שלם מצירופים מדהימים של פרטים יומיומיים ומהמבנה החברתי של אותה תקופה. היא לוקחת אותנו צעד אחד קדימה כשהיא מעניקה לגרייס את ההזדמנות לשחזר את האירועים במונולוגים שהם ליריים ומסמרי שיער כאחד. בשליטתה הווירטואוזית ובתובנה עמוקה הופכת פרשה מסתורית ומזעזעת זו ליצירה שהדיה ימשיכו לרדוף את הקורא זמן רב אחרי שקרא את הספר. ספריה הקודמים בהוצאת כנרת – עין החתול והכלה השודדת זכו להצלחה רבה גם בארץ. ...

22.
רומן אפל, מצחיק וטורד־מנוחה על עתיד קרוב שבו שומרי החוק נכלאים וחסרי החוק משוטטים חופשי. סטן ושרמיין הם זוג צעיר שמנסה להשאיר את הראש מעל למים בלב קריסה כלכלית וחברתית. הם גרים במכונית שלהם תחת איום כנופיות משוטטות, שורדים על הטיפים ששרמיין מרוויחה בעבודתה בבר עלוב ומיואשים למדי מחייהם. כשהם נתקלים בפרסומת ל"פרויקט פוזיטרון" — ניסוי חברתי המציע עבודה קבועה ובית משלהם — הם ממהרים אפוא לחתום לכל החיים. בתמורה למגורים בגן עדן פרוורי, כל חודש שני בשנה עליהם לוותר על חירותם ולהחליף את ביתם בתא כלא. תחילה נדמה שמדובר בעסקה טובה. אבל בהדרגה כל אחד מהם מפתח ללא ידיעת האחר עניין אובססיבי במקביליהם, בני הזוג שגרים בביתם כשהם נמצאים בכלא. עד מהרה הם כורעים תחת עול הקונפורמיזם, החשדנות, האשמה והתשוקה, ופרויקט פוזיטרון מתגלה פחות כמענה לכל תפילותיהם ויותר כהתגשמות נבואה מצמררת. מרגרט אטווד — מלכת הספרות הקנדית — היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם, "זקנת השבט" כמעט בעל כורחה, וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות המשולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד כתבה יותר מ־30 ספרי פרוזה, 15 ספרי שירה וכן ספרי ילדים, מאמרים ומסות. כלת פרס בוקר 2000 על ספרה "המתנקש העיוור", פרס ארתור סי קלארק לספרנות מז'אנר המדע הבדיוני, ופרס דן דוד 2001 על מצוינות ותרומה לאנושות....

23.
24.

את סיפורה של שפחה כולנו בודאי מכירים מהספר והסדרה שהגיעה בעקבותיו. גם בספר זה מרגרט נשארה בעולם עתידני בין מתח למדע בדיוני, ספר שאי אפשר ל... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר חדש של מרגרט אטווד הוא בשבילי חגיגה. אטווד היא אחת הסופרות הבודדות שאקרא כל מה שהיא כותבת, ולכן קראתי בשקיקה גם את "והלב הולך אחרון" פרי... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
אמא שלי תמיד רצתה שאני אהיה סופרת. זה לא קרה, ואני רחוקה שנות אור מכתיבה בימים אלו יותר מאי פעם. אבל אם הייתי סופרת- הייתי רוצה להיות מרגרט א... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
אני מודה שהתחלתי לקרוא את הספר לאחר סיום הסדרה.. להבין עוד יותר את העולם של רפובליקת גלעד. להפתעתי הסדרה עשתה חסד לספר, חסד גדול אפילו היי... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הגיבורה של הספר היא איליין ריזלי, ציירת מצליחה ומפורסמת בסביבות גיל 50 מגיעה לעיר ילדותה לתערוכה של עבודותיה. ללא ספק זה רגע השיא בחייה המק... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
# בהתבוננות מבחוץ קשה לדעת למה ילד מסויים נדחה והופך מושא התעללות לשאר הילדים. האחרונים שיכולים להבין את הסיבות הם ההורים. הם מסתכלים על ה... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ