ביקורת ספרותית על במערב אין כל חדש (הוצאה מחודשת) מאת אֵריך מריה רֵמַרְק

---

הרבה שנים לקח לי להגיע אל הספר הזה. לא בגלל התווית של "יצירת מופת" שתמיד מרחיק אותנו מהקריאה אלא דווקא בגלל שלא היה נוכח מספיק ביום-יום. פעם אחת דובר עליו באיזה קורס, פעם אחרת נזכרתי ותהיתי אם בכלל תורגם לעברית. ופתאום, באופן די מפתיע, גיליתי אותו בחנות הדיגיטלית של "עברית" - פלטפורמה לא חדשה אבל שעברו עליה דברים טובים לאחרונה ובינתיים יש לי לא מעט מחמאות לגביה.

מבלי להיכנס לתיאור מדוקדק של הספר, הרי הוא קצר ממילא ותיאורים ניתן למצוא בשפע, אתייחס אך ורק לאספקט אחד שלו - נקודת המבט. בניגוד לספרים אחרים המספרים את סיפורי המלחמה מנקודת מבט הירואית (ע"ע סרטו החדש של בראד פיט...או כל סרט הוליוודי אחר לצורך העניין) או קורבנית, ספרו של רמרק מביא את המלחמה "כמו שהייתה באמת" מנקודת המבט של קורבנותיה. פאול ובני כיתתו, גיבורי הספר, הם רק דוגמית קטנה של קורבנות המלחמה. קורבנות שיכולים להיות החיילים שנפגעו ממנה, משפחותיהם, אנשים שבתיהם נהרסו ובמידה לא מבוטלת האנושות כולה שסובלת עד היום מההשפעה הנוראית של מלחמות העולם הראשונה, השנייה ושלל המאבקים שהתרחשו מאז. רמרק מביא את קולם של הקורבנות באופן אמין וחסר תיווך ככל הניתן, מבלי לכפות עליהם אידאולוגיה לאומית או אחרת ומבלי להשתמש בקלישאות שחוקות בסגנון "במותם ציוו לנו...". רמרק יודע היטב שבמותם הם לא ציוו לנו כלום ושסביר להניח שמותם גם לא ישנה דבר. זוהי רוחו של הספר, רוח האמת ההיסטורית המרה שיודעת שתאוות הדם וההרג של האנושות חזקה יותר מהדחף לחיים או מכל הישג תרבותי אחר.

ומילה ממני לקוראים בספר: בספרי ההיסטוריה מופיעה גרמניה כרשע האולטימטיבי שהוביל לפרוץ המלחמה. אולי יש בכך מן האמת. עם זאת, במהלך הקריאה קורה לא פעם ולא פעמיים ששוכחים רגע לצד איזו מדינה נלחמים גיבוריו ופתאום מתגלה אמת אחרת - האמת של החיילים הפשוטים. אולי כדאי לאמץ את ההסתכלות הזו בחיילים הפשוטים, באזרחים הפשוטים, בעם, גם כשניגשים לנתח מאורעות היסטוריים ואקטואליים אחרים.

» ביקורות נוספות של יותם
» ביקורות נוספות על במערב אין כל חדש (הוצאה מחודשת)