“בעיניים טרוטות וגרון חנוק, נעמד רב-סרן טראפ מול גדוד המילואים שלו, פועלים מן המניין, שלא חוו מעולם את תופת המלחמה – "המשימה שלפנינו לא פשוטה, לאסוף את הגברים, ולחסל את כל השאר – קשישים, נשים וטף - בירייה. מי שמרגיש לא כשיר, יכול לצעוד קדימה ולהשתחרר מהמשימה". כמה מהאנשים ניצלו את ההזדמנות? כמה ויתרו ומדוע? מה עלה בגורלם (הפיזי והנפשי)? כריסטופר בראונינג עוקב אחר האבולוציה של גדוד המילואים 101”

“סיפורו של גדוד המילואים 101 של "משטרת הסדר" הגרמנית שהוצב על אדמות פולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור מבוסס ברובו על עדויות של שוטרי הגדוד עצמם שנלקחו מהם בשנות ה-60' במסגרת הנסיון הגרמני להעמיד למשפט כמה שיותר מבצעי פשעים נגד האנושות בתקופת השלטון הנאצי. ייחודו של הספר טמון ביציאה מהפרדיגמה הרגילה: חיילים גרמנים חדורי אידיאולוגיה נאצית-אנטישמית שמתענגים על הרצח ה"מוצדק" של היהודים המזרח-איר”

“בספר "אנשים רגילים" מתאר כריסטופר בראונינג גדוד מילואים של משטרת הסדר (Ordnungspolizei) במלחה"ע השנייה. יחידה זו לקחה חלק משמעותי בפשעי המלחמה של הנאצים. בפתח הדבר שנכתב למהדורה העברית על ידי יהודה מלצר (וכן בתקציר שבגב הספר) נטען כי הבחירה בגדוד 101 של משטרת הסדר כמקרה בוחן נעשתה בשל העובדה שמדובר בגדוד מילואים. היותו גדוד מילואים מחזקת את השאלה "כיצד אנשים רגילים הפכו לרוצחים?". הטענה של מלצר”

“יחד עם היותו ספר קשה לעיכול הוא ספר חשוב לקריאה. מי שמחפש ספר חוויתי, שיתרחק. מי שמחפש להכיר את אחת ממדרגות השפל אליה יכול אדם להגיע בדרכו מטה ברמת המוסר, זה הספר בשבילו. על פעילותם של השותפים לפעולות ההשמדה נכתבו הררי ניירת. כמו גם אותם "חוקרים" שעשו ככל יכולתם לערער ולהכחיש את עצם קיומה, חלק מהמחקרים נעשו כדי לבדוק את הסיבות שהביאו אנשים רגילים להפוך להיות רוצחים אף שהדבר כלל לא נכפה עליהם.”

“בעיניים טרוטות וגרון חנוק, נעמד רב-סרן טראפ מול גדוד המילואים שלו, פועלים מן המניין, שלא חוו מעולם את תופת המלחמה – "המשימה שלפנינו לא פשוטה, לאסוף את הגברים, ולחסל את כל השאר – קשישים, נשים וטף - בירייה. מי שמרגיש לא כשיר, יכול לצעוד קדימה ולהשתחרר מהמשימה". כמה מהאנשים ניצלו את ההזדמנות? כמה ויתרו ומדוע? מה עלה בגורלם (הפיזי והנפשי)? כריסטופר בראונינג עוקב אחר האבולוציה של גדוד המילואים 101”

“סיפורו של גדוד המילואים 101 של "משטרת הסדר" הגרמנית שהוצב על אדמות פולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור מבוסס ברובו על עדויות של שוטרי הגדוד עצמם שנלקחו מהם בשנות ה-60' במסגרת הנסיון הגרמני להעמיד למשפט כמה שיותר מבצעי פשעים נגד האנושות בתקופת השלטון הנאצי. ייחודו של הספר טמון ביציאה מהפרדיגמה הרגילה: חיילים גרמנים חדורי אידיאולוגיה נאצית-אנטישמית שמתענגים על הרצח ה"מוצדק" של היהודים המזרח-איר”

“בספר "אנשים רגילים" מתאר כריסטופר בראונינג גדוד מילואים של משטרת הסדר (Ordnungspolizei) במלחה"ע השנייה. יחידה זו לקחה חלק משמעותי בפשעי המלחמה של הנאצים. בפתח הדבר שנכתב למהדורה העברית על ידי יהודה מלצר (וכן בתקציר שבגב הספר) נטען כי הבחירה בגדוד 101 של משטרת הסדר כמקרה בוחן נעשתה בשל העובדה שמדובר בגדוד מילואים. היותו גדוד מילואים מחזקת את השאלה "כיצד אנשים רגילים הפכו לרוצחים?". הטענה של מלצר”

“יחד עם היותו ספר קשה לעיכול הוא ספר חשוב לקריאה. מי שמחפש ספר חוויתי, שיתרחק. מי שמחפש להכיר את אחת ממדרגות השפל אליה יכול אדם להגיע בדרכו מטה ברמת המוסר, זה הספר בשבילו. על פעילותם של השותפים לפעולות ההשמדה נכתבו הררי ניירת. כמו גם אותם "חוקרים" שעשו ככל יכולתם לערער ולהכחיש את עצם קיומה, חלק מהמחקרים נעשו כדי לבדוק את הסיבות שהביאו אנשים רגילים להפוך להיות רוצחים אף שהדבר כלל לא נכפה עליהם.”