ביקורת ספרותית על המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 מאת אורסון סקוט קארד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 בדצמבר, 2012
ע"י אנג'ל


אוקיי, אז ככה.
לפני מלאאאאאאאאאאאאאאאא מלאאאאאאאאאאאאא מלאאאאאאאאאאאא מלאאאאאאאאאאאאאאא מלאאאאאאא-אאאאאאאאא-אאאאאאאאאאאאאא זמן דירגתי את הספר הזה. שבועיים (?) זה מלא מלא מלא מלא מלא מלא זמן. אולי כי בעיקרון אני קוראת ספרים במהירות היסטרית, ועם הזמן באו יותר מידי ספרים לביקורות, והעובדה שיש לי שיגעון עם הדבר הזה שנקרא "סדר" ואני אשתגע אם דירגתי ספר אחד, וכתבתי ביקורת לספר אחר לפני שכתבתי את הביקורת לספר המסוים ההוא - עזבו, מסובך להסביר.
כנראה שבזמן הקרוב אני אשתדל לשבור את שיא סימנייה בכתיבת ביקורות, לא שלא שברתי אותו, זאת רק שבירת שיא אישית P:

אז ככה, למרות שעבר הרבה זמן מבחינתי מאז שקראתי את הספר הזה, אני עדיין מצטמררת כל פעם שאני חושבת עליו.
זה ספר אכזרי, כל כך אכזרי, מורט עצבים, מותח, מעצבן. משהו ממש גורם לי לאבד את העשתונות שאני חושבת על הספר הזה, שמשהו בו כל כך לא תקין בכל כך הרבה צורות שונות.

אנדר הוא ילד צעיר בתחילת הספר, בן שש בלבד. הוא עוזב את ביתו ואת כדור הארץ ויוצא לבית ספר בחלל.
הווו נשמע כיף.
אז זהו, שלא.
בהתחלה מסיטים את כל הילדים כנגד אנדר, וכבר בטיסה לבית הספר ילדים מכים אותו ללא רחמים.
כל הזמן מתאמצים להשאיר אותו לא שייך.
הרבה פעמים ניצח בקרבות קטנים שלו כנגד השלטון, אבל אף פעם לא ניצח במערכה, אף פעם לא ניצח בתמונה הכוללת, כי המפקדים שנגדו היו בעליי כוח לא אפשרי בניגוד לשלו.
בכל הספר פשוט ראיתי איך לוקחים בן אדם וגורמים לו לאבד את השפיות.
זה ספר אכזרי.
פשוט תחשבו על זה, קחו בדמיון שלכם ילד קטן, בן שש. תתעללו בו בכל דרך שעולה על דעתכם.
סביר להניח שזה קרה אותו דבר עם אנדר. רק שאיתו זה היה משחק מוחות ענקי ומורכב.
מתחו לאט לאט את החוט וגרמו לו להיזהר ולפחד כל כך, להישבר כמו זכוכית.
אני לא יודעת, אולי אנדר לא... איבד את זה כמו שאני חושבת.
אבל הוא כל כך שבור שזה לא בגבולות אנושיות לעשות מה שעשו לו. זה מצמררר, זה מזעזע. זה לא תקין.

אבל בכל זאת אני חושבת שהספר הזה טוב. אפילו מאוד טוב. הכתיבה מרתקת, הדמויות אמיתיות וכנות, העלילה לא מדהימה, והבאגים זה לא רעיון עוצר נשימה, אבל זה עדיין טוב ולא גורע מארכו של הספר.

חמישה כוכבים, כנראה שיש לי משהו לאחרונה שגורם לי לרחם על המון ספרים. המממ.
או שיש לי רצף של ספרים טובים, הוו כן.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרוליק (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
צודקת מי אוהב את העולם האמיתי?
אף אחד,כולם רוצים לדמיין איך יהיה כך וכך,אבל יש מציאות וצריך להתנהל לפיה,גם אם זה לא נעים לנו.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
לגמרי-.-
שין שין (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
כן, העולם האמיתי לא משהו... לכן יש מוסיקה, ספרים וסרטים.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
אני לא אוהבת את העולם האמיתי אני מודעת לו, אבל שאני ממש מכירה את הדמויות בו, את האופי, אני מצטמררת.
שרוליק (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
זה העולם האמיתי אנג'ל בעולם האמיתי מאה מיליון ילדים מתים מרעב כל שנה,בעולם האמיתי כחצי מהילדים חיים מתחת לקו העוני,נכון שהתעללו באנדר,אבל זה היופי בסיפור,לדעתי הוא סוג של משל,לאנשים שמשתמשים בילדים,אנשים שיש להם כוח לשנות ולא משנים,נכון,זה ספר אכזרי,אבל גם המציאות אכזרית,לעומת הבעיות של אנדר הבעיות שלי אולי מתגמדות,אבל של מאה מיליון ילדים שמתים כל שנה זזה כלום.
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אולי אז תביני גם את הצד של אנדר, אני מניחה שכדאי אורסון סופר נפלא, אני מסכימה. והקטע הוא שאני לא ממש פוחדת לקרוא את הספר, ואני חושבת כמוך בנוגע לעלילה של הספר וכך שהוא מתאר את המציאות של העולם, אבל הבעיה היא שאני אוהבת את העולם שלי הרבה יותר מבלי להיות מודעת לעולם האמיתי. אמיתי זה אכזרי ושובר לב *~*
Miaka (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תראי למען האמת אני לא קראתי את ההמשכים של אנדר - אולי בעתיד אני יותר התחברתי לבין ♥♥
הספר הצל של אנדר הוא למעשה ספר מקביל שמתרחש באותה תקופה כמו המשחק רק מנוקדת מבט אחרת .
אורסון פשוט מדהים בקטע הזה .

אם את ממש פוחדת לקרוא את הספר זה כבר סיפור אחר - אני חושבת שהספר מתאר את המציאות של העולם .
החזקים תמיד ינסו לכפות את עצמם על החלשים , עד שמישהו יקום ויתנגד .
אנג'ל (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, שין שין. וכן, יש לי המו מזל לגבי הרצף הזה (: ומיאקה, אני מפחדת לקרוא אותו שוב, והאמת, גם קצת מפחדת מההמשך. הספר היה כל כך ממכר אבל מזעזע (ולא בצורה הטובה) בדרגות מפחידות. טוב, כרגע יש לי בכל מקרה בעיות עם כל הספרים שמחכים לי, אז ייקח קצת זמן.
Miaka (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
הספר הזה זיעזע אותי והקסים אותי אני עדיין זוכרת את היום שקראתי אותו , נדהמתי כלכך שברגע שסיימתי לקרוא אותו , התחלתי לקרוא אותו שוב .הספר נגע בעצב חשוף , בנשמה שלי .
המשך התקופה שעברה מאז , קרוב ל6 שנים קראתי אותו שוב ושוב.
אנדר הנהדר המקסים - הילד שאהב את מי ששונא אותו .

אנג'ל תקראי עכשיו את הצל של אנדר - אני חושבת שאת תופתעי מאוד , ואני לא אתפלא עם תאהבי את בין יותר מאנדר .
שין שין (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יפה. אהבתי. איזה כיף לך שאת ברצף של ספרים טובים, אני מקנאה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ