ביקורת ספרותית על אנקת גבהים - פרוזה # מאת אמילי ברונטה
ספר טוב

---

אנקת גבהים. כמה שבחים שמעתי עליו, עד שהחלטתי לקרוא אותו. גיליתי שחלק מהשבחים היו מוצדקים מאוד וחלקם מופרכים מאוד.
לא יודעת מה יש בספר הקודר והאפל הזה, שמלא בדמויות לא מושלמות בעליל, שממגנט אליו מיליוני קוראים שהתלהבו ממנו מאוד. יכול להיות שזה פשוט ספר אמיתי- הדמויות לא מושלמות כמו במציאות, ולכן הוא כ"כ כובש.
הספר הזה גרם לי לרגשות מעורבים, בעיקר כלפי קאתי (קת'רין) הראשונה. בהתחלה פשוט שנאתי אותה- ואת האנוכיות שלה בעיקר, שגרמה להרס החיים של הסובבים אותה. "אפילו שהיא אוהבת את הית'ליף היא הלכה להתחתן עם אדגר לינטון!!" חשבתי לעצמי, "עם מי היא רוצה להתחתן- עם הבן אדם או עם הכסף שלו?!!" .אבל אז התחלתי לרחם עליה קצת. "היא גדלה לתוך מציאות חיים כזאת, שמאלצת אותך להתחתן עם אדם עשיר ובעל מעמד, ואם לא- את מחוקה. לכן היא התחתנה עם לינטון." רגשות מעורבים. זה מה שמאפיין את הספר הזה.
נכון, הית'קליף נקמן חסר תקנה, קאת'י אנוכית ויללנית, אדגר לינטון חלש אופי והינדלי אכזרי. אבל כל הדמויות האלו הן הדמויות שבזכותן הספר "אנקת גבהים" הוא כ"כ יפה; הן רבגוניות ומעניינות, ומעל הכל- לא מושלמות. בדיוק כמו בני אדם.

» ביקורות נוספות של אופיר
» ביקורות נוספות על אנקת גבהים - פרוזה #