ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 ביולי, 2012
ע"י אופיר
ע"י אופיר
"האדם הוא החיה האכזרית ביותר"
-פרידריך ניטשה
אני בטוחה שסוזן קולינס חשבה על המשפט הזה של פרידריך ניטשה, כאשר היא כתבה את הספר המזעזע הזה. וכשאני אומרת "מזעזע", אני מתכוונת מבחינת העלילה המצמררת ולא מבחינת הכתיבה, חלילה- שכן לדעתי הסיפור כתוב בצורה מעולה וסוחפת, שלא נתקלתי בה בעבר.
הסיפור מתרחש במדינה עתידנית ושמה פאנם. יש בפאנם 12 מחוזות; כל מחוז אחראי לסיפוק מצרך אחד עבור תושביה הנהנתנים של הקפיטול- עיר הבירה של פאנם, השופעת מותרות בזמן שתושבי המחוזות האחרים גוועים ברעב (צרפת-שלפני-המהפכה-הצרפתית, מישהו?).
לפני כמה עשורים, התמרדו המחוזות נגד הקפיטול וכמעט שהצליחו להכניעם, אבל בסופו של דבר הקפיטול יצאו כשידם על העליונה. המחיר היה כבד ביותר: מחוז 13, המחוז שהוביל את המרד, נמחק מהמפה, והוחלט על קיומם של "משחקי הרעב" שנתיים: מעתה ואילך, כל מחוז חייב לשלוח בכל שנה נער ונערה, שיילחמו על חייהם בזירה אחת. "משחקי הרעב" הם שעשוע עבור הקפיטול, וסיוט עבור המחוזות (יש לשים לב לדמיון בין משחקי הרעב לסיפור מהמיתולוגיה היוונית, על תזאוס והמבוך).
קטניס אוורדין היא נערה בת 16 ממחוז שתים-עשרה, המתמחה בכריית פחם; היא יתומה מאב וצריכה להאכיל את אמה ואחותה הקטנה והאהובה, פרים. אי לכך, היא הולכת לצוד כל יום ביער שליד הבית שלה, יחד עם ידידה הטוב גייל.
כאשר פרים נבחרת כמתמודדת במשחקי הרעב השנה, קטניס מתנדבת מיד לתפוס את מקומה. איתה מתנדב גם נער בן-גילה ושמו פיטה, לו חבה קטניס את חייה, והוא מצידו מגלה כלפיה רגשות אהבה.
במהלך ההכנות למשחק, קטניס מגלה חיים אכזריים יותר ממה שהיא הייתה רגילה להם עד כה; דווקא בקפיטול, המלאה כל-טוב, החיים אכזריים יותר, הרבה יותר מבמחוז 12 "העלוב": התושבים בה הם נוהים אחרי אופנות משוגעות למיניהן, הם רדודים ושטחיים, ושנואים על כולם; אנשים שזוכים בתהילה זוכים בה לרגע, וברגע הבא, כשאין בהם תועלת או שהם מסרבים להיכנע לתכתיבי הקפיטול הם בזויים ובודדים.
מנערה תמימה, שבסך-הכול רצתה להציל את אחותה, קטניס הופכת בהדרגתיות למישהי שבסה"כ רוצה לשרוד, וגם זה לא תמיד.
וזה מדהים לקרוא על זה בספר. מדהים ועצוב.
בנוסף, אני חושבת שהספר הוא בעצם מארג שלם של סיפורים; אומנם, יש את הסיפור העיקרי, שמתמקד בקטניס במשחקי הרעב, אבל יש שלל סיפורים מאחורי הסיפור הזה, למשל: החיים במחוז 12, מות אביה של קטניס, אפילו הסיפור על הנערה האווקסית.
כל "סיפורי הרקע" האלה, הם אלה שעושים את משחקי הרעב לספר כ"כ טוב.
אסכם ב-2 מילים: מומלץ ביותר.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אופיר
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
המון תודה שין שין ומירה!
ומירה- אני אכתוב ביקורת על הספר השני בע"ה בקרוב (:
|
|
|
Mira
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצויינת אופיר
אני ממליצה לך להמשיך לקרוא את הספר השני בסידרה ומחכה לקרוא את הביקורת שלך. מירה
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
אני מצטרפת לשבחים של אנקה
את באמת כותבת נפלא.
|
|
|
אופיר
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה אנקה.
כיף לשמוע שנהנית וגם שיש לי כתיבה משובחת...:-)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
יופי אופיר. נהניתי מהכתיבה המשובחת שלך.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
