ג

ג'יין אוסטן

סופרת

גֵ'יין אוֹסטֶן הייתה סופרת אנגליה, שהרומנים שכתבה התמקדו בדרכן אל הנישואין של עלמות צעירות מן האצולה הזעירה באנגליה. ויקיפדיה


תאריך לידה: 16 בדצמבר 1775, סטיבנטון, הממלכה המאוחדת


תאריך פטירה: 18 ביולי 1817, וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת


מקום קבורה: 24 ביולי 1817, קתדרלת וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת


סרטים: להיות ג'יין, על תבונה ורגישות, אמה (סרט), קלולס, מעושר לעוני

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (524):
הרשימה החמה, מעוניינת לקרא, Wish list, זלי תקרא בהמשך, רוצה לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, חובה לקרוא!, הספרים שקראתי בילדות ובהתבגרות, לקרוא.., אין לי - יקנה בעתיד, רומנים היסטוריים שקראתי, ספרים היסטוריים, פיתויים כדי שארשם לספריה, ספרים שאני רוצה לקרוא...., קראתי ואהבתי, כתבתי עליהם ביקורת., לקרוא לקרוא לקרוא, קלאסיקה, עוד ...
1.
החיבור בין עירית לינור לספרות הנשית הוויקטוריאנית עובד מצוין. כך היה בתרגומה של לינור לרומן עב הכרס של צ'רלס דיקנס, "ניקולס ניקלבי", שראה אור בהוצאת אחוזת בית לפני כשלוש שנים, וכך קורה גם ב"גאווה ודעה קדומה", התרגום החדש של לינור לרומן המופת הנשי של ג'יין אוסטן, שזכה כבר לאינספור עיבודים למסך הגדול והקטן. החיבור הזה מוצלח במיוחד בגלל המידות השמרניות/קלאסיות של הספרות והחברה הוויקטוריאניות והעיסוק המתמיד בהוויה נשית ספק רומנטית ספק פמיניסטית. לינור, מחברת רבי מכר רומנטיים כמו "שירת הסירנה" ו"שתי שלגיות", שוחה כמו דג במים בבואה לעסוק בחייהן ובאהבותיהן של חמש האחיות לבית משפחת בנט. הצרות שמובילים עסקי הלב כוללות בגידות, קנאה, עוינות וחשד. הגיבורה הראשית היא אליזבת, האחות היפהפייה והפיקחית, שמנהלת לאורך שנים דו קרב רומנטי בלתי נשכח עם מר דארסי העשיר. לא בכדי נחשבת אליזבת, שמתעקשת על זכותה לבחור בעל כלבבה, לאחת מהגיבורות הפמיניסטיות הגדולות של הספרות הנשית. "אם 'ספר בנות'", כותבת לינור באחרית דבר, "הוא ספר קליל ונעים לקריאה שבמרכזו רווקה שצריכה לפלס את דרכה לנישואים עם גבר ראוי, 'גאווה ודעה קדומה' הוא ספר בנות מושלם. ולא זו בלבד: זהו ספר הבנות הראשון בהיסטוריה שנחשב ליצירת מופת – אפילו בעיני גברים". תקציר הספר: חמש בנות נולדו לבני הזוג בנט, ולכולן קשה למצוא בעל - במיוחד לאליזבת היפה והפיקחית, הסובלת מנטייה מדאיגה לדחות הצעות נישואים. בעוד היא עוקבת אחר ההתאהבות הנרקמת בין אחותה ג'יין לבין מר בינגלי, מתחיל חברו הטוב - מר דארסי - להתעניין בה עצמה. דארסי העשיר והמושך בטוח שאין אישה שתסרב לו, אך בעיני אליזבת הוא הגבר האחרון עלי אדמות שתסכים להינשא לו: הוא מתנשא, ביקורתי, וייתכן שאף חיבל בסיכויי אחותה להינשא לבחיר לבה. מתוך עוינות וחשד הדדיים נוצר אחד הזוגות המקסימים ביותר בתולדות הספרות. אליזבת ודארסי מנהלים דו-קרב קשוח ורומנטי בנשפים ובשיחות סלון, בעיר ובכפר, מתחת לאפם של שכנים סקרנים, קצינים מפתים, אב עוקצני, אם היסטרית ודודה אריסטוקרטית רוחשת מזימות. גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטן בהוצאת כתר וידיעות ספרים, תרגום ואחרית דבר: עירית לינור, עריכת תרגום: קטיה בנוביץ', עטיפה: טליה בר, 390 עמודים....

2.
קורותיה של אמה וודהאוז וכל הטעויות שהיא עושה בחיים. מסופרות בהומור נדיר ובהרבה אהבה. ג'ין אוסטן, 1817-1777 , סופרת אנגליה. היתה בתו של כומר וחיה חיים שקטים עם משפחתה בדרום אנגליה. ב-1809 השתקעה בצ'וטן שבהמפשייר. שש יצירותיה החשובות הן תבונה ורגישות-1811, גאווה ודיעה קדומה-1813, פארק מנספילד-1818, מנזר נורתנג'ר-1818 והטיית הלב-1818. גיבורות יצירותיה הן בנות השכבה הגבוהה של החברה הכפרית באנגליה. עיקר תשוקותיהן נתונות להתפתחות יחסים בין המינים שמגיעה לשיאה בנישואין. ספריה מצטיינים בשנינות מעודנת, אירונית ובתובנה רגישה של מתחים אישיים וחברתיים...

3.
כאשר מר הנרי דשווד מאחוזת נורלנד נפטר, בנו מנישואיו הראשונים ג'ון יורש את אחוזת המשפחה. ג'ון דשווד, אשתו פאני ובנם הקטן עוברים לגור בנורלנד כבעלי הבית, האלמנה מרת דשווד ושלוש בנותיה מורדות לדרגה של אורחות. הן נשארות ללא בית וכמעט ללא הכנסה משלהן. מרת דשווד מוזמנת עם בנותיה (אלינור מריאן ומרגרט) לגור בבארטון קוטג' במחוז דבונשיר, בית ששייך לקרוב משפחה שלה סר ג'ון מידלטון. אלינור נעצבת כשהיא צריכה לעזוב את ביתה כיון שנוצר קשר אהבה בינה לאדוארד פררס, אח של פאני דשווד. מריאן נפרדת מנורלנד בדמעות, כשהיא עוזבת את ביתה האהוב. בבארטון פארק הם מתודעים למכרים חדשים, ביניהם מרת ג'ינינגס אמה של ליידי מידלטון, קולונל ברנדון קצין בדימוס רווק שמתאהב ממבט ראשון במריאן. ג'ון וילובי הוא צעיר הפוגש את מריאן כשהיא נוקעת את רגלה תוך כדי ריצה בגשם, והוא נושא אותה אל ביתה. וילובי מחזר אחר מריאן והיא משיבה לו אהבה בגלוי, עד שלפתע הוא מודיע שדודתו, מרת סמית שאצלה הוא מתגורר, מחייבת אותו לנסוע ללונדון לטפל בעסקיה. הוא נוטש את מריאן חולת-אהבה ואומללה. אן (ננסי) ולוסי סטיל הן דודניות של מרת ג'נינגס, מתארחות בבארטון פארק (בית משפחת מידלטון). לוסי מספרת לאלינור שהיא מאורסת למר פררס, אך משביעה אותה לשמור זאת בסוד, בגלל התנגדות משפחתו ללוסי שהיא חסרת פרוטה. אלינור חושבת בתחילה שלוסי מתכוונת לאחיו הצעיר של אדוארד, רוברט, והיא המומה כשמתגלה לה שלוסי מאורסת לאהובה אדוארד. בחלק השני של הרומן אלינור ומריאן נוסעות ללונדון עם מרת ג'נינגס. קולונל ברנדון אומר לאלינור שבלונדון כולם מצפים לנישואי מריאן ווילובי, למרות שמריאן לא הודיעה למשפחתה על אירוסים רשמיים. מריאן משתוקקת להפגש עם וילובי, כשהיא פוגשת אותו במסיבה הוא דוחה אותה באכזריות. למחרת הוא שולח לה מכתב בו הוא מכחיש לחלוטין שהיה ביניהם קשר אהבה. קולונל ברנדון מספר לאלינור על התהוללותו של וילובי, ועל כך שהוא פיתה ונטש את בת חסותו של הקולונל. מרת ג'נינגס מגלה שוילובי עומד להינשא למיס גריי יורשת עשירה. החל מהחלק השלישי כבר לא נספר לכם, ע"מ לא להרוס לקוראי הספר.....

4.
``הטיית-לב`` ראה אור ב1818-. זהו הרומן האחרון שכתבה ג`יין אוסטן, אחת מן הדמויות החשובות ביותר בספרות האנגלית קלאסית ומחשובי הסופרים שתרמו להתפתחותו של הרומן המודרני. כספריה האחרים, אף זה סיפור של אהבה, מסופר באירוניה, הבנה אנושית והערכה שפויה של התנהגות האדם.אן אליוט, הגיבורה של ``הטיית-לב``, בוגרת יותר ובשלה יותר מן הגיבורות שבראה ג`יין אוסטן ברומנים האחרים שלה. כמותן היא ניצבת במרכזה של עלילת אהבה שסופה טוב, אך בשונה מהן, אהבתה שלה היא אהבת נעורים שניעורה מחדש לאחר שנים רבות של פירוד. הנושא הזה, הבנאלי לכאורה, מתפתח בתוך רקע מצומצם, כדרכה של ג`יין אוסטן - בקרב השכבה של הג`נטלמנים האמידים, בעלי האחוזות ב``מידלנד`` של אנגליה, בסוף המאה השמונה-עשרה ובשנים הראשונות למאה התשע-עשרה, וכמעט בלי שום זיקה לעולם הסוער מסביב. אבל כל האילוצים הללו אינם ניכרים כהוא זה בתמונה ההרמונית והחיונית שג`יין אוסטן מתווה ביד אמונה. עטה השנון מציב לפנינו דמויות הנראות כמהלכות בקרבנו, ומבטה החד חושף תווים אנושיים ייחודיים, מעבר למקום ולזמן.ג`יין אוסטן נולדה ב-,1775 בת שביעית מתוך שמונת הילדים של הכומר ג`ורג` אוסטן, בכפר סטיבנטון בהמפשייר. היא רכשה את השכלתה בבית, מפי האב, ומיעטה לצאת בין הבריות. מגיל שתים-עשרה התחילה לכתוב מערכונים וסיפורים קצרים להנאת בני משפחתה. ב1801- עברה עם בני משפחתה לבאת` (הדים לכך מצויים ב``הטיית לב``). היא מתה בווינצ`סטר ב1817-. לאחר מותה יצא שמה לתהילה....

5.
בציפורן דקה, מיומנת ואירונית משרטטת ג'יין אוסטן תמונות מזעריות מהחברה, בה היא חיה - משפחות בנות המעמד הבינוני באנגליה, בסוף השמונה - עשרה וראשית המאה התשע - עשרה. מתוך ידע פנימי והבנה פסיכולוגית עמוקה היא מתארת את אופיים לטוב ולרע, את אהבותיהם ושנאותיהם, שמחותיהם ועצבונותיהם, חייהם ומותם של נשים וגברים, אותם הכירה כל חייה, חכמים ושוטים, מכוערים ויפים, מסובכים ופשוטים, בני - משפחה, שכנים, קרובים וידידים, שבחייהם לקחה חלק, והם לקחו חלק בחייה. בסיפור שלפנינו עומדים שני מכשולים רציניים בדרך אהבתם של הגיבור והגיבורה: מצד אחד מתבלטת גאוותו הנוראה של גבר שגדל במסגרת מעמד בעלי האחוזות העשירים ביותר בארץ; על אף ראייתו הברורה את רוב מעלותיה של אהובתו, מונעת בעדו גאוותו מלבקש את ידה בגלל קשרי - משפחתה הנחותים, ובגלל ליקויים בהתנהגותם של כמה מבני משפחתה. מצד שני מונעות ממנה דעותיה הקדומות של הגיבורה מלראות את הגבר, האוהב אותה, באורו האמיתי - היא איננה מסוגלת אפילו להבחין באהבתו אליה. הקלה חסרת חשיבות בכבודה מצדו סוגרת את עיניה לחרטתו, לכל מעלותיו, ולעוול, שנעשה כלפיו מצד ידידיה ומקורביה. על אף רצינותו המוסרית, הסיפור הוא קומדיה של אנשים, הבדלי אופי, התנגשויות וטעויות, וכקודמיה - הוא מסתיים בכי - טוב. דמויותיה של ג'יין אוסטן חיות, אמינות ותלת - ממדיות. הן מבטאות את אופי האנשים במסגרת מעמדם, מקומם וזמנם, אבל גם אופי האדם בכללותו, באשר הוא....

6.
``פארק מאנספילד`` הוא ספרה המוסרי ביותר של ג`יין אוסטן שלא חסכה דברי מוסר בספריה, אשר נכתבו בתקופה בה היה המוסר ערך אישי וחברתי עליון במעלה. גיבורתו פאני פרייס, הצנועה והשתקנית, היא אולי האדם המוסרי ביותר בספרות. יותר מבכל ספר אחר ביצירותיה, זוכה כל דמות ב``פארק מאנספילד`` לגמול לה על אופיה ומעשיה - מי לטוב ומי לרע, באהבה, ברכוש ובמעמד חברתי. מצב פשטני כזה עלול היה להוריד את הספר לדרגה של קומדיה בנלית, אילולא הולבש בלשונה רבת-המשמעויות וניתוח-האופי הנמרץ של המחברת הקלאסית הזאת. כמו בספריה האחרים, שהידוע ביותר בהם הוא ``אהבה וגאווה``, גם כאן זוכים אנשי המעמד הבינוני העליון באנגליה של המאה השמונה-עשרה לטיפול מעמיק, אירוני אך גם אוהד, ושוב אנו יכולים להיווכח כי עם כל המרחק בזמן וההבדלים במנהגים ובתנאי-החיים, נפש האדם נותרה כשהייתה, וגברים, נשים וילדים חושבים ומרגישים עתה בדיוק כשם שחשבו והרגישו אז, לפני תקופתו של פרויד. ג`יין אוסטן, שחייתה בין האנשים שאודותם כתבה, לא נזקקה לסמכות פסיכולוגית נודעת כדי להבין אותם, את מניעיהם השכלתניים והרגשיים, וכדרכה היא מעלה אותם על הנייר ביד זריזה, דייקנית ומשעשעת. מבחינות רבות ושונות עשוי ``פארק מאנספילד`` לגרום הנאה לקוראיו, יהיו הם נערות בנות-העשרה או גברים בגיל העמידה, וכיוצא באלה רבים וטובים, שרק יתאזרו בסבלנות מעט כדי לקלוט את דקויות-הרמז וההתקדמות האיטית יחסית של המאורעות לעומת תקופתנו שכולה ``פעולה`` וחיפזון....

7.
קאתרין מורלנד היא נערה המקסימה בפשטותה ובחכמתה הטבעית והמעשית. בפגישתה באנשים המתוחכמים, הממלאים את העיר באת, שתחכומם מביא אותם עד לידי התחזות והעמדת - פנים, היא מתבלטת בדרכה הישרה ובעיקר בטוב - לבה, תכונות שאותן אינה מהססת לייחס לכל אדם שאותו היא פוגשת. "מנזר נורתאנגר" הוא סיפור התפכחותה של קאתרין מאשליותיה, ומהזיותיה הרומנטיות המבוססות על הספרות הפופולרית של תקופתה - הספרות ה"גותית", המצטיינת ברקע הלא - טבעי לעלילותיה הבלתי אפשריות. אבל התפכחותה של קאתרין אינה מביאה אסון - ג'יין אוסטן בעצמה משתייכת לתקופה הרומנטית, שאינה מרשה סוף שאיננו טוב, והרפתקאותיה של קאתרין מגיעות אל קצן בנישואין עם איש צעיר, בעל לב ובעל שכל, האוהב אותה על אף הקשיים הנערמים בדרכו. מלבד אווירת הרומן המלווה והנעימה האופפת את הסיפור, מנצלת אותו המחברת גם לביקורת נוקבת כלפי שני סוגים של אנשים - מצד אחד אלה המחברים ואלה הקוראים את ה"רומנים הגותים", הרואים את החיים דרך משקפיים מעוותים של דמיון בלתי מרוסן; מצד שני, אלה החושבים את עצמם "רציניים" מכדי שישפילו את עצמם לקריאת "רומנים" - אפילו רומנים הנאמנים למציאות - ומצהירים על דבקותם בספרי הסטוריה ומוסר, שאמנם הם ראויים לקריאה, אבל דבר אין ביניהם לבין חיי היומיום. לשונה החדה של ג'יין אוסטן אינה הססנית בביקורתה, והיא מהנה ביותר את הקורא בכל צדדיו של רומן מקסים זה....

8.
"אן, שנועם מחשבותיה והליכותיה ודאי היה מעורר הערכה רבה בקרב אנשים טובי טעם, נחשבה כקליפת השום בעיני אביה ובעיני אחותה: איש לא האזין לה, איש לא התחשב בה – היא היתה רק אן." מכל גיבורותיה של ג´יין אוסטן, אן אליוט היא כנראה המיוחדת ביותר, ומכל ספריה האהובים, השפעה הוא המהפכני ביותר. כמו אליזבת בנט מ"גאווה ודעה קדומה" וכמו אלינור מ"תבונה ורגישות", אן היא טובת לב ושכל, שקוּלה ולא מתלהמת, בניגוד גמור לרבים מהסובבים אותה. אבל היא בשלה יותר, מעניינת יותר ונועזת יותר מהן. לא במקרה היא גיבורת הספר האחרון שהשלימה אוסטן לפני מותה. בהיותה בת תשע-עשרה דחתה אן את אהבת האמת של קפטן ונטוורת, על פי עצתה והשפעתה של ידידתה המבוגרת ליידי ראסל. עד מהרה עמדה על טעותה, והבינה עד כמה נבוב סולם הערכים החברתי שבשמו פעלה חברתה. כעת, כעבור שמונה שנים, היא תדע לפעול לפי צו לבה ויושרה הפנימי. בשונה מאליזבת בנט, אן אליוט, כפי שכותבת הסופרת רונית מטלון באחרית הדבר לספר, "באה לנישואיה עם קפטן ונטוורת כאדם שלם, מעוצב וממומש מבחינה רגשית. לא הנישואים הם שמבשילים אותה אלא היא זו שמבשילה את עצמה בתהליך ממושך קודם לכן." הספר ראה אור בעבר בהוצאת כתר תחת הכותרת "הטיית לב"....

9.
על רקע של נשפי-מחול ותככי-טרקלין מתפתחת פרשה רומנטית של חיזור ועימות בין מר דארסי, בן גאה לאחת המשפחות העשירות ביותר באנגליה, לאליזבת בנט, שהיא אחת מחמש בנותיו של בעל קרקעות צנוע, לא תואר לו ולא הדר. הסיפור גדוש המאורעות מגיע אל סיומו המאושר, האגדי כמעט, לאחר הרבה תהפוכות ונפתולים. אך למרות הגאוה וקשיות הלב, החשדנות והקטנוניות, צרות-המוח והמשפטים הקדומים, עושה האהבה הרומנטית את דרכה אל נצחונה. יריעתו הססגונית של הרומן גדושה דמויות חדות-קווים ושופעות חיות, שבעיצובן המפליא הן משלימות את הישגה של המחברת ואת הנאתו של הקורא. "גאוה ומשפט קדום" הוא לדעת רבים, המושלם שברומנים של ג'יין אוסטן, ועל-כל-פנים האהוב והמלבב שבהם. הרומנים שהוציאה בשנים האחרונות לחייה הקצרים, גילמו את חכמת-הלב, ונעשו מיצירות-המופת של הספרות האנגלית. תרגום הספר מאנגלית: אהרן אמיר ...

10.
11.
"פארק מאנספילד" הוא ספרה המוסרי ביותר של ג'יין אוסטן שלא חסכה דברי מוסר בספריה, אשר נכתבו בתקופה בה היה המוסר ערך אישי וחברתי עליון במעלה. גיבורתו פאני פרייס, הצנועה והשתקנית, היא אולי האדם המוסרי ביותר בספרות. יותר מבכל ספר אחר ביצירותיה, זוכה כל דמות ב"פארק מאנספילד" לגמול לה על אופיה ומעשיה - מי לטוב ומי לרע, באהבה, ברכוש ובמעמד חברתי. מצב פשטני כזה עלול היה להוריד את הספר לדרגה של קומדיה בנלית, אילולא הולבש בלשונה רבת - המשמעויות וניתוח - האופי הנמרץ של המחברת הקלאסית הזאת. כמו בספריה האחרים, שהידוע ביותר בהם הוא "אהבה וגאווה", גם כאן זוכים אנשי המעמד הבינוני העליון באנגליה של המאה השמונה - עשרה לטיפול מעמיק, אירוני אך גם אוהד, ושוב אנו יכולים להיווכח כי עם כל המרחק בזמן וההבדלים במנהגים ובתנאי - החיים, נפש האדם נותרה כשהייתה, וגברים, נשים וילדים חושבים ומרגישים עתה בדיוק כשם שחשבו והרגישו אז, לפני תקופתו של פרויד. ג'יין אוסטן, שחייתה בין האנשים שאודותם כתבה, לא נזקקה לסמכות פסיכולוגית נודעת כדי להבין אותם, את מניעיהם השכלתניים והרגשיים, וכדרכה היא מעלה אותם על הנייר ביד זריזה, דייקנית ומשעשעת. מבחינות רבות ושונות עשוי "פארק מאנספילד" לגרום הנאה לקוראיו, יהיו הם נערות בנות - העשרה או גברים בגיל העמידה, וכיוצא באלה רבים וטובים, שרק יתאזרו בסבלנות מעט כדי לקלוט את דקויות - הרמז וההתקדמות האיטית יחסית של המאורעות לעומת תקופתנו שכולה "פעולה" וחיפזון....

12.
ג'יין אוסטן החלה להתנסות בכתיבה שנים רבות לפני שאליזבת בנט, מריאן דשווד ואמה וודהאוז באו אל העולם. האסופה "אהבה וידידות" מביאה לקורא הישראלי, לראשונה בתרגום לעברית, את ביכורי יצירתה של אחת הסופרות האהובות והמוערכות בכל הזמנים. יצירות אלה הוסתרו על ידי בני משפחתה מחשש שיפגעו בתדמיתה המוסרית והמכובדת של הסופרת, ולא היו אמורות לראות אור. הן נחשפו לקהל הרחב רק בסוף המאה התשע-עשרה. האסופה מורכבת משני חלקים: ליידי סוזן (1794) הוא רומן מכתבים שבמרכזו עומדת אלמנה יפת תואר, פלרטטנית ונכלולית המחפשת בעל לעצמה ולבתה התמימה. הליידי הנבונה והמחושבת אינה בוחלת באמצעים כדי להשיג את מטרותיה ולהפיל ברשתה את הגברים המוקסמים מיופייה ומאישיותה. הנובלה עובדה לסרט קולנוע שיוצא לאקרנים בימים אלו. כתבי נעורים (1787 – 1793) הם אוסף יצירות שנמצאו במחברותיה של אוסטן המתבגרת ונכתבו בין הגילים 11 עד 17. יצירות אלו כוללות סיפורים קצרים, שירים, מחזות, חיבורים עיוניים, ואף פתיחה לרומן שלא הושלם. כתבים ניסיוניים אלה משרטטים את תהליך התפתחותה של הסופרת כיוצרת מוכשרת, בעלת טביעת עין חדה לאפיון דמויות משובח ואירוניה דקה. ...

13.
14.
פאני פרייס בת העשר מוזמנת לגור אצל קרוביה העשירים, משפחת ברטרם, באחוזתם מנספילד פארק. אך מהו מקומה של קרובת משפחה שמצד אחד מבקשים להעתיר עליה חסד, ומצד שני מעוניינים לוודא שלא תשכח כי אינה שוות מעמד לשאר בני הבית, וכי לעולם לא תוכל להיות? יחסם של בני משפחת ברטרם אליה נע בין ריחוק ובוז לבין התפיסה שעליה לשרת אותם, ופאני מוצאת נחמה רק בטוב לבו של בן דודה אדמונד. עם השנים משתנים רגשותיה של פאני כלפי אדמונד מידידות והכרת טובה לאהבה חסרת תוחלת, אלא שאז מגיעים אל מנספילד פארק האחים הנרי ומרי קרופורד, ונוכחותם טורפת את חייה של פאני ואת חיי בני המשפחה כולם. מתוך מעמדה המורכב נאלצת פאני פרייס להילחם על ערכיה, על אופייה ועל אהבת נעוריה. במנספילד פארק, הרומן השלישי פרי עטה, משרטטת ג’יין אוסטן דיוקן מהימן ונוקב של ערכים משתנים ונאמנות מוטלת בספק. בכתיבתה השנונה והחדה כתמיד, המובאת כאן בתרגומה החדש של לי עברון, אוסטן מסירה את המסכות מעל התנהגותם של גיבוריה וחושפת לעיני הקורא את ישרי הלב ואת אלו שמוסריותם ראויה לביקורת. לתרגום החדש מצורפת אחרית דבר מאת ד״ר הלנה קלי, חוקרת כתביה של ג׳יין אוסטן, המגלה לנו את הרבדים העמוקים של מנספילד פארק – את הביקורת הנוקבת שמותח הרומן על סחר העבדים באיים הבריטיים ועל חלקה של הכנסייה האנגליקנית בו....

15.
“לא הזמן ולא הנסיבות קובעים את מידת הקרבה, אלא אופי הקשר בלבד. יש אנשים ששבע שנים לא יספיקו להיכרות ביניהם, ויש כאלה ששבעה ימים יהיו עבורם די והותר” מריאן דשווד איננה מהססת להצהיר על רגשותיה בגלוי, וכשהיא מתאהבת בווילובי היא מתעלמת לחלוטין מאזהרותיה של אלינור אחותה בנוגע לסכנות הטמונות בהתנהגותה הפזיזה ומתייחסת באדישות ובזלזול לכל הסובבים אותה, לרבות קולונל ברנדון. אלינור דבקה במוסכמות החברתיות, וכתוצאה מכך נאלצת להתמודד עם רגשותיה כלפי אדוארד פררז ועם כל המכשולים הנערמים לפני אהבתם. שתי האחיות מיטלטלות בנתיבי אהבה מקבילים בחברה שבה המעמד, הממון והגינונים מושלים ברגשות, ובדרכן אל האושר מגלות את החשיבות שבמציאת שביל הזהב בין תבונה לרגישות. תבונה ורגישות הוא הרומן הראשון פרי עטה של ג’יין אוסטן שיצא לאור. כתיבתו ארכה חמש-עשרה שנים לסירוגין, ובשעתו פורסם בעילום שם. הספר זכה להצלחה רבה לאורך השנים ועובד פעמים רבות לקולנוע, לטלוויזיה ולתאטרון”....

16.
קורותיה של אמה וכל הטעויות שהיא עושה בחיים. מסופר בהומור נדיר ובהרבה אהבה. הוסיפה אחרית דבר - רנה קלינוב. ג'ין אוסטין, 1817-1777 , סופרת אנגליה. היתה בתו של כומר וחיה חיים שקטים על משפחתה בדרום אנגליה. ב-1809 השתקעה בצ'וטן שבהמפשייר. שש יצירותיה החשובות הן תבונה ורגישות-1811, גאווה ודיעה קדומה-1813, פארק מנספילד-1818, מנזר נורתנג'ר-1818 ו'פיתוי'-1818. גיבורות יצירותיה הן בנות השכבה הגבוהה של החברה הכפרית באנגליה. עיקר תשוקותיהן נתונות להתפתחות יחסים בין המינים שמגיעה לשיאה בנישואין. ספריה מצטיינים בשנינות מעודנת, אירונית ובתובנה רגישה של מתחים אישיים וחברתיים....


ספר חמוד מאד, אבל לא יותר מזה. אהבתי יותר את הסרט.... המשך לקרוא
מאה אחוז בנות. זה אחוז הקריאה בספר הזה, ובספרים אחרים של ג'ין אוסטין. כלומר לא ממש בדקתי אם בספרים אחרים של ג'ין אוסטין, אבל אני מניחה שכך הו... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
למרות ערימת ספרים נכבדת שהתחילה להצטבר אצלי בצד המיטה, החלטתי להקדיש זמן לקריאה בספר נוסף של ג'יין אוסטן. 'אמה' נבדל מספריה האחרים של אוסט... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי את התרגום הישן יותר ונהניתי ממש. הספר הכי טוב של ג'יין אוסטן.... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
מעין אגדת סינדרלה עם קמצוץ מהמלך ליר, מנספילד פארק נחשב לרומן הקודר ביותר של אוסטן. לא יכלתי להשוות לצערי, משום שזה הרומן הראשון שלה שמזדמ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
המונוגמיה הומצאה מחדש במאה האחרונה. לפני כן, נישואי בני זוג, היו מותנים במעמד חברתי וכלכלי הרבה יותר מאשר באהבה חופשית (אם בכלל). אולם היו י... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ