ביקורת ספרותית על מנהרות מאת רודריק גורדון

---

מנהרות. שם מסתורי מאוד. תקציר מבטיח. אך הספר הזה למעשה מגיע לקצה העולם וחוזר ממנו כמו בומרנג.
יש לספר רעיון טוב (התקציר די טוב אז אין צורך לחזור עליו), הוא מתחיל טוב ו....וושט. התנופה נעצרת, הכל מזדחל. יש בו משהו שמושך אותי, אבל ההתנהגות של הדמויות בספר מאוד אלימה ולא מעניינת. אין ממש הפתעות רציניות, ובכזה ספר שטוח זה אולי נחוץ.
רודריק גורדון היקר, מנהרות חופרים לעומק. מחזקים בקרשים. אתה מסביר את זה כל כך יפה. אז למה לא יישמת את התיאוריה הזו בספר שלך?
אין לך מספיק קרשים. הספר נתקע איפשהו והופך לשגרתי. סופר טוב חופר עמוק, לא משאיר שום דבר שטוח.

-ספויילרים-
הרעיון של הספר אולי מקורי, אבל הביצוע שגרתי מאוד. עולם תחתינו? לא נשמע כל כך בלתי סביר, בהתחשב בכמות הנמלים שבעולם.
צ'סטר המסכן נאלץ לחכות לעזרת חברו הטוב. למה זה נשמע לי שגרתי למדי?
-סוף ספויילרים מרומזים-

אני יודעת למה. כי כבר קראתי מאות ספרי פנטזיה ברמה כזו או אחרת, וכדי לרגש אותי נחוץ משהו טוב באמת. ולצערי, הספר הזה לא כזה. זה מין ספר שעובר במוח, מושך אותך לקרוא אותו ומתנדף. פפפפוווווףףף. אין יותר ספר. מה עשיתי בשעות האחרונות? אני מנסה להיזכר.

טוב להיכרות עם הז'אנר, בינוני מבחינת רעיון וכושל מבחינת ביצוע.

חפירות עושים טוב ומחזקים בתומכות את המנהרות, או שהכל נופל לך על הראש.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על מנהרות