ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 באוקטובר, 2011
ע"י עודף
ע"י עודף
לצד מספר סיפורים שהיו בעיניי התקדמות מהאין-סיפור-למעט-הרגש (שזה הכי טוב שיש, אל תבינו אותי לא נכון); הסגנון שהרכיב את הסיפורים ב"בריחה", הספר הקודם של מונרו, היו בקובץ הנוכחי כמה סיפורים שהרגישו לי קצת כאילו נגזרו מכתבת מגזין עיתונאית. משהו צהבהב ולא סביר. כמה וכמה דמויות "משוגעות", שמלבד מבט של "אני משוגע", לא ברור מה בדיוק אומר ה"שגעת" שלהם. ובסוף ההיתקלות של הדמות הזאת עם דמות האישה המבוגרת שמובילה את הסיפור, מגיע רגע חסד משותף שכזה. לי זה לא ממש עבד.
מצד שני, אליס מונרו היא עדיין אליס מונרו. יש משהו אלוהי בכתיבה שלה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
999
(לפני 14 שנים)
בדיוק לקחתי מהספרייה...
עוד לא פתחתי.
מקווה שיהיה אלוהי :) |
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים)
"אלוהי" זו המילה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
