כשתינוק נולד מישהו רושם שתינוק נולד.
וכך רשומים שמותיהם של כל התינוקות (מלבד תינוקות שנולדו ברחוב או בשדה).
לפעמים טועים ורושמים, למשל, "בריץ" במקום "פריץ".
לפעמים אדם אומר ששמו "פריץ" אבל לא מאמינים לו. מכל מקום, לפני שברנהרט נולד הוא היה בתוך עור דק, כעין כיס, בבטנה של אמו קלרה.
הוא עלה וירד וקלרה אמרה "התינוק זז" (היא עוד לא ידעה ששמו יהיה ברנהרט").
אסור להתחכם בדברים שכאלה.

איבריו של ברנהרט נתרקמו לאט לאט (הוא לא נוצר בבת אחת) עד שהיה לתינוק שלם.
יתרה מזאת, בתוכו מצוי עוד תינוק ובתוך התינוק הזה מצוי עוד תינוק וכך עד אין סוף.
אבל בני האדם (שנפעלים בכוחה של השגרה), כיוון שראו שגם צורתו של גוסטב דומה לצורת תינוק, סברו שהוא תינוק.

ולכן, כשגוסטב זחל על רצפת העץ, איש לא שאל את עצמו למה הוא (כלומר גוסטב) קרוב כל כך לקרום האדמה.

שם הספר
כריסטוס של דגים
גוטפרשה
מה שלומך דולורס - כותרים #
אומרי שיר על סף המוות - מבחר שירים יפניים ומסת מבוא