ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 במאי, 2014
ע"י שירה36
ע"י שירה36
אני לא מבינה את הבאזזז סביב הסופרת הזאת. נכון יש לה תובנות יפות, היא "מצלמת" רגעי חיים, נותנת להם מילים מדויקות אבל בסוף אתה קורא ונשאר עם תחושה של: על מה לעזאזל היה הסיפור הזה? לדמויות אין "אופי" אלא יותר דברים שקורים להן. לא הרגשתי שאני קוראת "סיפור קצר" אלא סיפורים שמתארכים לנצח.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
את צודקת. אבל לדעתי זה לא הספר שמאפיין את אליס מונרו
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ספר עם שם מוזר.
איך יכול להיות יותר מדי אושר? ונניח שיש דבר כזה, איך אפשר לסבול את זה?
|
|
omers
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לדעתי הספר הזה לא מייצג את הכתיבה של אליס מונרו.כדאי לך לקרוא את הרומן שהיא כתבה,״חיי נערות ונשים״.יותר טוב מהסיפורים הקצרים שלה
|
|
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה, כך גם אני חושבת.
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כך גם לטעמי, וכך אני מרגיש גם ביחס לכתיבה של ריימונד קארבר, מחבר מוערך אחר של סיפורים קצרים.
אבל, על טעם וריח.
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
שירה
ביקורת קצרצרה וקולעת מאד. לעניות דעתי, היטבת לאבחן את יתרונות הכתיבה של מונרו וחסרונותיה.למעט הסיפא אני מסכים עם מה שכתבת.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת