ביקורת ספרותית על נפילת ענקים - טרילוגיית המאה #1 מאת קן פולט
ספר טוב

---

הספר "נפילת ענקים" הוא בהחלט יצירה יוצאת מן הכלל. מבחינתי, מדובר בתקופת תור הזהב של קן פולט, אחד מסופרי הזאנר הגדולים של ימינו.
ראשית, אתייחס לאנשים שקוראים את הביקורת על מנת להכריע בהתלבטות: לקרוא או לא לקרוא. ובכן, אם אתם חובבי "סיפורת היסטורית" המבוססת על מחקר מקיף ואירועים אמיתיים - אני בהחלט ממליצה לא לדלג על הספר, למרות שהרבה דברים חיצוניים בו לא מעודדים קריאה: ישנה הכריכה הדקה שאני כל כך לא אוהבת (אם יורשה לי להכניס מילה אישית), העובי המפחיד כמעט והמחיר, כמובן, הרי ספרים עבים (ואולי גם יותר טובים. ראו "חלף עם הרוח") מחירם גבוה במידה מופרזת במיוחד. הצצה בגוף הספר מגלה, בפתיחה, רשימה ארוכה המתפרשת על פני יותר מעמוד אחד, של דמויות ובעלי עניין שלוקחים חלק בעלילה. אם תתבוננו בשמות יפה יפה, ייתכן שתזהו את וודרו וילסון (נשיא ארה"ב, זכור לכם, ידידיי?) ואחרים כמו סר אדוארד גריי (אף על פי שמדובר באיש פחות מוכר).
אבל אני מציעה לכם לאזור אומץ, לשנס מותניים ולתת לספר צ'אנס. אולי הוא מעניין? וגם אם לא נראה לכם, הרי תמיד תוכלו להחזירו ולהחליפו (ברוב המקרים) בספר בישול, הרי זה יביא לכם תועל מעשית.
אבל, אנא, לפני שאתם משיבים אותו למקומו בין ערימות הספרים- עצרו. קחו אותו. רובכם, אוהבי היסטוריה ומלחמות, יחליטו שדווקא מעניין. אותי זה בהחלט עניין, ותנו לי לפרט.
העלילה מספרת על אנשים שונים ממקומות שונים בעולם המתורבת: כורה פחם צעיר מאבראוון, ויילס, יועצו של נשיא ארה"ב, שני אחים הבוחרים מפחד משטר הצאר ברוסיה, סופרג'יסטית בריטית תקיפה המביישת את אחיה, רוזן אריסטוקרטי המנהל רומן עם סוכנת ביתו, שגריר גרמני מבטיח וראש אימפריית אלכוהול מארה"ב.
הקשר בין כולם, ואני ערבה לכך, יתברר במהירות, ובאמת, הוא לא מסובך מאד, ותגלו שגם השמות (חלקם נדירים למשמע וחלקם פחות) יתחברו לאישיות מהר מכפי שציפיתם.
כרגיל, בספריו של פולט, העלילה מתנגשת סמוך (או אחרי) תחילת אירוע מכונן כלשהו בחיי הדמויות, שיקשור אותן יחד כבר בפרקים הראשונים בקשרי דם, נישואים, אהבה או שנאה נוראה.
הקשרים הרופפים שנוצרו מתעצמים או מתנתקים (לדאבון ליבי) ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. העולם כמרקחה, הלחימה היא כמעט מיידית ואבדות קשות מנשוא מתרחשות.
כפי שציינתי, הדמויות שונות למדי זו מזו: במוצאן המדיני (גרמניה, בריטניה הגדולה, ארצות הברית, רוסיה), מעמדן החברתי (כורי פחם, רוזנים, נסיכות רוסיות, ראשי ממשלה, מקורבים לבכירים המושכים בחוטים כבתאטרון בובות), דעותיהם הפוליטיות (שמרנים מול ליברלים, רדיקלים), מקצועות (שגרירים, עיתונאים, פועלים במפעלים) ומאוויהם האנושיים.

הכתיבה בספר היא לא קלילה, וזה מאפשר "צלילה" מרותקת למסתרי עולם תת ימי (במטאפורה, כמובן) שנראה רגוע במיוחד בהתחלה, צלול ובלתי מוגבל, אך ככל שמעמיקים, נקלעים לסכסוכים בין כרישים, הרגליים מסתבכות באצות או אלמוגים ועיניים צהובות אישון, צמאות דם, אורבות לך.
עם זאת, ייתכן בהחלט כי קן פולט חווה מחסום כתיבה נדיר, מפני שבהגיענו לאמצע הספר, הדפים מתחילים לרוץ מול העיניים וכבר לא מתרכזים בכתוב, העיניים מרפרפות בחוסר תשומת לב ממשי לאור תיאורי מלחמה עצובים. אך אפילו בהם יש מן העניין, אם היית אי פעם בשדה הקרב או אם הינך מגלה עניין מיוחד בנושא. רואים אתם, שאינני חובבת מלחמות גדולה - אם כי מלחמה זו, "המלחמה הגדולה", הולידה סיפור עשיר ויפה.

עליי לציין שכשרונו המבורך של פולט הוא הפחת חיים באירועים יבשים לכאורה. או, ליתר דיוק, "עיצוב מחדש" של אירועים היסטוריים כאלה ואחרים שלא נשמעים כדורשי מחקר מפורט ואפילו משמימים - והפיכתם לסאגה מרשימה.
עליי להסביר את דבריי, למדתי בבית הספר על מלחמת העולם הראשונה ממש השנה, ולמרות שאני חובבת היסטוריה גדולה, הספר הזה הגדיר מחדש את המושג "היסטוריה" (ברוב המקרים). כוונתי היא, שפולט ידע לצייר על הנייר במפורט את קורות המלחמה, אך גם את השפעתה הכוללנית, ההרסנית על הדמויות יצירות דמיונו שברא, שהיו יכולות להיות גם את ואני לו היינו באים לעולם מאה שנים מוקדם יותר.

מדובר בטרילוגיה. למעשה, החלק השני והשלישי עוד לא נכתבו, אבל אני מתארת לעצמי שהשני יעסוק במלחמת העולם השנייה, הנוראה - שכן מדובר בטרילוגיית המאה. המאה ה20, כמובן. ואחרי כן... אני מעריכה שהספר האחרון בטרילוגיה ייכתב על התפרקות רית המועצות ב91, אחרת אני לא מבינה איזה אירוע מכונן אחר ישנו כדי לכתוב עליו.

-לפני קריאת פסקה זו אני ממליצה להצטייד במקור מידע מהימן, מפני שאני הולכת להתייחס במשפט או שניים על המלחמה. ראו "הקרב על הסום", צדדים במלחמה וכיוצא בזאת-

במהלך הקריאה, התעורר בי רצון לסמן לעצמי מספר שעוריות מתמיהות, הגדולה שבהן הייתה השאלה שכולם שאלו עצמם בסוך המלחמה: רגע, אז על מה נלחמנו? ולא רק בסוף המלחמה, כבר בקרב על הסום שסימל את תחילת תקיפתה של בריטניה על גרמניה, בשטח ההפקר של צרפת (בעלת בריתה של בריטניה). בסיכומו של דבר, המלחמה הייתה אבסורד של ממש. שנוצרה רק מטעויות אנושיות. וירייה אחת ברוזן פרדיננד. אני מתארת לעצמי, וכאן תנו לי לדבר בנימה אישית, שהעולם שלנו והאנשים המנהלים אותו פשוט מחפשים צרות. ואם הם לא מוצאים, הם ממציאים אותן! זו בדיוק הדילמה שלי, בקוראי א הספר ובהרהרי על קנקנו מאוחר יותר. מלחמה, שסוחפת את כל עולם ה"תרבות", אינה אלא פרי בחירתן של המדינות המשתתפות. טיפשי מצידן, לא?

נקודה אחת משונה לטעמי, האין זה מוזר שגרמניה היא מולידת הניצוצות בשתי מלחמות העולם שחירבו את העולם.
ומה דעתכם: האם אנחנו מתכננים את ההרס והחורבן המזוויע שלאחר המלחמה, כדי לבנות את הכל מחדש? כלום בכוונתינו לסיים פרק של מתח בין לאומי ולהתחיל לחיות מחדש? להשתקם שוב, כי התחלנו ברגל שמאל? כלום זו הייתה המטרה שלשמה נשלחו עשה מיליונים למסור את חייהם?

שימו לב, הכותרת מכילה כפל משמעות. למעשה, כפל המשמעות לא מצויין בשום מקום אבל אני חושבת שהבנתי מה פשר השם שניתן לו, שלי הזכיר, משום מה, את "הענק וגנו".
ובכן, ראשית, נפילה היא מילה אחרת למוות - ומי כמונו, מדינת צבא שכמותנו, מכירה זאת יותר? - וענקים... החיילים הפשוטים, במקרה הזהף באו ברבבותיהם ויותר - האם הכוונה היא לאבידה?
אני מתארת לעצמי שההתייחסות בכותרת היא כמובן למעצמות, בתור ה"ענקים", וקריסתן - והגדולה שבהן רוסי. אחריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, "מעצמת" ארה"ב שהפכה למעצמת על ונפלה גם היא בעקבות המשבר הכלכלי של 29' (הרי ידוע שכל חילופי הכסף חסר הערך במהלך המלחמה הגדולה הוא אביו מולידו של המשבר הכלכלי בארה"ב של תחילת שנות ה30' והשיקום הנורא לאחר מכן, כפיצוי על שיקומה של אירופה, על אדמת אירופה), ובעקיפין גם מעצמת בריטניה ששלטה בחלקים נרחבים באפריקה, בהודו וכוליי (הרי חיילים "שחורים" - הסוורים - נלחמו אף הם בשדות הקרב, שלא כפי שהוצג בספר, והאבידות שספגו המושבות הבריטיות הן שהובילו להתקוממות שחיסלה את האימפריה).
אבל בראש ובראשונה, האימפריה שנהרסה הייתה גדולה יותר מכמה רבבות קילומטרים של אדמה.
מדובר באימפריה של בני אדם.
וזו הייתה נפילת הענקים בעיניי.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על נפילת ענקים - טרילוגיית המאה #1